הולדה בעוולה

אבל הפיצוי שנפסק לתובעת נפסק בגין ההוצאות העתידיות שלה בעיקר (מטפלת למשל), ולא על מה שהוציאה עד כה

השאלה הייתה למה ההפלה היא הפתרון היחיד למניעת סבל. שאלת הפיצוי היא שאלה אחרת. אתה מניח שאפשר לדרוש מאדם לעשות הפלה כדי למנוע סבל. לא בטוח בכלל. כרגע הוא מעדיף לסבול מאשר להתאבד. אבל הוא היה מעדיף לא להיות בכלל.
כבר כתבתי כאן על האוקסימורון של העדפה של אדם לא קיים.

אבל הפלה היא הפסקת חייו אחרי שהוא כבר נוצר, אז במה זה שונה מהמתתו בחסד עכשיו?

אתה מכיר את עמדתי לגבי הפלות. איני עוסק בדעתי מה נכון, אלא בהסבר הפס"ד הנ"ל.

כלומר לשיטתך אין מקום לפסוק פיצויים במקרה כזה ובכלל במקרים של הפלה ש"פוספסה"?

ברור שלא. הפלה היא רצח, אז לקבוע חיוב פיצויים על מי שלא רצח או לא איפשר לרצוח?!