החיוב לציית להלכה
שלום הרב,
אשמח לדעת מה לדעתך מקור החיוב לציית להלכה בימינו.
הלאו של "לא תסור" נאמר בפשטות רק על בי"ד הגדול שבירושלים, שכבר לא קיים עוד לפני חורבן הבית.
בהעדר בי"ד גדול, מה מונע מכל אדם לפרש את התורה לפי הבנתו ולנהוג כך, כמובן תוך חתירה לאמת הלכתית, ולא מתוך רצון לחפף בהלכה.
האם ל"רוב פוסקים" בימינו יש תוקף של בי"ד גדול לעניין "לא תסור"? או אם ת"ח הגיע למסקנה הלכתית אחרת מהשו"ע מה מחייב אותו לנהוג כמותו?
אשמח שהרב יעשה סדר בעניין זה
תודה
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
שלום,
אני שואל גם על הסמכות שיש לתלמוד:
1. מה המקור לכך של"הסכמת הציבור" יש תוקף הלכתי לחייב את כולם?
2. מציאותית – היכן מצינו שכל הציבור הסכים לקבל את התלמוד, הרי היו שני תלמודים באותו זמן – בבלי וירושלמי, לכאו' הירושלמי לא קיבל את הבבלי ולהיפך.
3. לכאורה אפשר לומר גם על השו"ע שהסכימו הציבור לקבל אותו להלכה- אז גם לו יהיה כוח מחייב כמו התלמוד?
4. יש לו מעט דינים בתלמוד שידוע שנבעו מטעות במציאות – כמו דין הריגת כינה בשבת, אז לדעתך לא יהיה ניתן לשנות את ההלכה במקרה זה משום שיש סמכות פורמלית לתלמוד?
5. אשמח שתאמר לי מה מספר הטור שאליו אתה מתכוון בעניין הסמכות
תודה רבה
1. מה המקור לזה שיש סמכות למקורות? כל עם בכל מדינה מבין שיש סמכות להסכמת הציבור שמחייבת את הפרטים. זו סברה. גם מעמד הר סיני מבוסס עליה (אם מקבלים את התזה של הברית ההדדית).
2. מצינו זאת לכל אורך ההיסטוריה.
3. אפשר לומר, אבל זה לא יהיה נכון. נושאי כליו חולקים עליו, וגם כיום לא תמיד אנחנו פועלים לפיו.
4. כתבתי לא פעם שהדינים הללו בטלים ומבוטלים. לא צריך לשנות אותם כי הם לא קיימים.
5. חפש כאן באתר.
תודה על המענה.
לגבי 3 – גם בתלמוד יש הרבה מחלוקות, וגם כיום לא תמיד אנחנו פועלים לפיו, וזה עדיין לא שלל את קבלתו ע"י הציבור – כולל כל המחלוקות שבו. אז לא מבין את ההבדל בינו לבין השו"ע לעניין זה, לכאורה גם אותו כל עמ"י קיבל כולל כל המחלוקות שבו, נפק"מ שאם רוב נושאי הכלים יסכימו עם השו"ע זה יחייב כמו התלמוד
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer