הטיעון האונטולוגי
שלום הרב, ראשית רציתי להודות לרב על הספרים והמאמרים אני קורה ומאוד נהנה, תודה.
חשבתי אולי לתקוף את הטיעון מהחלק הראשון שלו שטוען שאפשר להעלות על הדעת אינסוף שהוא האינסוף הכולל ביותר, הרי לא ניתן להעלות על הדעת אינסוף כזה כי הרי כל אינסוף שנעלה על הדעת כבר קיים אינסוף שגדול ממנו, כמו שרואים במתמטיקה, שעוצמת האינסוף של קבוצות המספרים שניתן ליצור מכמות אינסופית של מספרית תהיה חזקה מהכמות האינסופית הקודמת של המספרים וכו'. וגם יש הבנה פשוטה שלכל מציאות גדולה ככל שניתן להעלות על הדעת יש מציאות שגדולה ממנה, כמו למשל שאנחנו לא יכולים להעלות על הדעת מה יש בסוף היקום כי הרי לא יכול להיות שאין שם כלום, וחייב להיות שם משהו. אשמח לדעת מה הרב חושב על זה, תודה רבה.
איזה טיעון? מאיזה חלק? של מה? על מה מדובר כאן?
התכוונתי להוכחה האונטולוגית לקיום האל, ראיתי את ההוכחה הזאת בספר של הרב "שתי עגלות וכדור פורח, והרב אמר שכל ההתקפות על ההוכחה שהרב מכיר זה על החלק שאומר שהקיום הוא תכונה ולכן לא יכול להיות שהאל חסר את תכונת הקיום ואם הבנתי נכון הרב אמר שקיום זה לא תכונה ולכן זה לא נכון לומר שמי שאינו קיים הוא יותר חסר ממי שקיים, וחשבתי לתקוף את ההוכחה מהנחת היסוד שלה שניתן להעלות על הדעת את זה שאין אנו יכולים להעלות על דעתנו גדול ממנו, כי הרי כל דבר שנעלה על הדעת נוכל להעלות על הדעת גדול ממנו. (והבאתי לזה חיזוק מזה שבמתמטיקה כל אינסוף יש אינסוף שעוצמתו גדולה ממנו), ורציתי לדעת אם זה נשמע נכון.
לניתוח מפורט יותר של הראיה תוכל לראות במחברת הראשונה כאן באתר.
באשר לטענתך:
ראשית, לא ברור שכל אינסוף כזה יכול באמת לעלות בדעתנו.
שנית, ניתן לחשוב על האינסוף הכי גדול לפחות במובן פוטנציאלי (הגבול של כל האינסופים של קנטור). זה אולי תלוי בשאלה מה פירוש להעלות בדעתנו. אני יכול לחשוב את המושג "האינסוף הכי גדול". האם זה נקרא שהעליתי אותו בדעתי? אולי.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer