הטיעון הקוסמולוגי

בראשית, תודה רבה על התוכן המחכים באתר ובספרים.
אם הבנתי נכונה היא זהו תורף הטיעון הקוסמולוגי:
יש יש כלשהו בעולם.
לכל דבר שמוכר לנו יש סיבה.
גם לקיומו של היש יש סיבה.
כדי שלא ניתקע בלופ אינסופי, אנו מוכרחים להניח שבראש השרשרת עומדת לה סיבה שאינה מן הדברים המוכרים לנו.
לסיבה הנ"ל נקרא אלוהים.
.
לא מספיק הבנתי מה המשמעות של ההוכחה הזו. הרי גם בסופה אנו מוכרחים להודות שאנו לא יודעים שכן אין לנו שמץ של מושג מהו הדבר הלא מוכר שלא כפוף לכללי ההיגיון האפריוריים המצריכים סיבה לכל דבר. מה מכריח אותנו לומר שרנו יודעים מהי סיבתו של היקום, אלא שזו היא מן הדברים שאינם מוכרים ומובנים לשכלם של המין האנושי, ולא פשוט לומר שאנו לא יודעים לענות על השאלה מהי סיבתו של היקום.
לכאורה, התשובה שהרב יענה לי היא שבאמת אנו לא יודעים לענות על השאלה מהי הסיבה, אלא אנו רק מגדירים את אותה הסיבה. אבל א"כ אני לא כ"כ מבין איפה פה הויכוח עם האתאיסטים. אני די בטוח שיש הרבה אתאיסטים שלא טוענים שיש פה רגרסיה אינסופית, אלא פשוט טוענים שהם לא יודעים. הם רק מתנגדים לתלייתה של הסיבה באלוהים כפי המשמעות המוכרת שלו. אבל אם אלוהים זה  רק שמה של הסיבה, נראה לי כולם אמורים להסכים על כך. לא כן?
(בטיעון הפיזיקו – תיאולוגי אני יכול להבין שמטרתו היא להוכיח שיש כאן תכנון תבוני כלשהו משום שהאפשרות האחרת שבה מחזיקים האתאיסטים היא שלא. אבל לגבי הטיעון הקוסמולוגי כולם מסכימים שיש סיבה, וכולם מסכימים שאין לנו מושג מה היא, אז איפה פה הויכוח).