הטיעון נגד הדטרמיניזם
שלום הרב,
בספר מדעי החופש כתבת כי הדטרמיניזם כורת את הענף עליו הוא יושב: אם יש סיבתיות דטרמיניסטית גם להכרה שלנו אז אין הכרח שהיא משקפת את האמת וא"כ גם המסקנה הזו עצמה לא בהכרח אמיתית.
ולא הבינותי: גם לשיטת הליברטריאניזם, מנין שמסקנות השכל משקפות את המציאות האמיתית? אלא מאי, דיון שכלי עוסק במה שבגבולות השכל, ולא במה שמעבר לזה. אז גם לגבי הדטרמיניזם, זה לא משנה מה המציאות ה"נכונה", בדיון שנעשה באמצעות השכל רלוונטי רק מה שהשכל מכריח, וככל שהשכל יסיק את העמדה הדטרמיניסטית לא תהיה בכך בעיה (אדגיש כי למרות הנימה הנחרצת-משהו שיש בשורות האחרונות איני כותב אותן אלא בתור שאלה)
אשמח לתגובת הרב
בתודה
המושג שיקול דעת כולל בתוכו רפלקסיה. הטענה היא שהמחשבה שלנו אינה מחשב שהוא מערכת סגורה, אלא יש לה יכול תלשקול האם היא עצמה צודקת (אדם יכול להבין שהוא עצמו טעה או טועה. מחשב לא). אתה יכול כמובן לפקפק בקיומה של היכולת הזאת, אבל זו ההנחה של הליברטאן. אצל הדטרמיניסט זו לא סתם הנחה, אלא אין אפשרות אחרת.
השואל לא יכול היה להעלות את תגובתו, אז הנה היא:
לא הבנתי כל כך את תשובת הרב, האם כוונת הרב שהיכולת של השכל לשקול אם הוא עצמו צודק (בתמונה הליברטאנית) מבטיחה שהוא יהיה באמת צודק?
זו ההזדמנות להודות על הספר הנפלא (מדעי החופש) שאני כבר כמה ימים מרותק אליו.
תשובתי:
זה לא מבטיח שאני צודק אלא מאפשר את זה. בהנחה שיש רפלקסיה ייתכן לתת אמון במערכת. במסגרת דטרמיניסטית אין אפשרות הגיונית כזאת.
למה מערכת דטרמיניסטית לא יכולה לזהות שהיא טועה? עקרונית אפשר ליצור תוכנת מחשב דטרמיניסטית לחלוטין, שתוכל לזהות טעויות של עצמה על ידי משוב מכל מיני סוגים, כמו השוואה לנתונים ממקורות אחרים וכו'
ראשית, מערכת כזאת לא מגלה שהיא טועה. היא פשוט עושה עוד חישוב. מחשב לא מגלה מאומה ולא טועה ולא צודק. הוא פשוט מחשב. האדם שרואה אותו מבין אם הוא טועה או צודק, ומבין שהוא כעת מגלה או מתקן טעויות. מעבר לזה, מערכת גילוי הטעויות הוכנסה לו על ידי האדם שמשתמש בו. המחשב לא מגלה טעויות. ולבסוף, המערכת לגילוי שגיאות בעצמה היא חלק מהמחשב. השאלה האם הוא יכול לגלות שכל זה טעות (למשל שיש טעות במערכת לגילוי טעויות).
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer