היחס לגישות
שלום הרב,
ישנם הרבה גישות פילוסופיות – מטריאליזם, אידאליזם, פוסט-מודרניזם, ועוד. נראה שבסופו של דבר כל גישה יכולה לעמוד על עצמה ברגע שהאדם יקבל אותה. לדוגמא, אם אני כפונדמנטליסט ינסה לשכנע פוסט-מודרניסט שהגישה שלי יותר נכונה משלו, אני לעולם לא אצליח (וגם הוא לעולם לא יצליח לשכנע אותי).
נראה לי שהסיבה לכך היא מכיוון שאין שום עקרונות פילוסופים שיכולים לקבוע איזה גישה יותר נכונה. זה עובד הפוך. אחרי שבחרנו גישה יכולים להיות עקרונות פילוסופים שיבססו את השיטה. אבל הבחירה בין כל שיטה היא לעולם תהיה של כל אדם בעצמו.
מכיוון שכך, אני רוצה לשאול – איך אני יכול לדעת איזו גישה היא יותר נכונה? אם כל גישה היא נטיית ליבו הפרטית של כל אדם, אין זה אומר שיש להטיל ספק בבחירת הגישה שלי? מה צריך להיות היחס לגישות?
בתודה מראש.
בסדרה שלי על פילוסופיה הסברתי שיסודה בהכרה אינטואיטיבית ולא בהמצאה שלנו. לכן זה אמור להיות משותף, למעט ויכוחים בשוליים. ואכן, בניגוד למה שמקובל לחשוב, לדעתי אין כמעט מחלוקות פילוסופיות אמיתיות. במקרים רבים מדובר בהגדרה שונה או בדיון על מושג שונה או בניסוח שונה של אותו דבר. בכל אופן, ברוב המקרים האינטואיציה שלך יכולה להכריע, וזה מה שיש לנו.
השאלה האם תצליח לשכנע מישהו שחושב אחרת אינה חשובה. לכל היותר לא תצליח. אבל עדיין את עמדתך שלך אתה יכול לגבש ברוב הנושאים. אתה בודק מה נראה לך סביר יותר, שומע טיעונים לכאן ולכאן, בודק השלכות, ולבסוף תגבש עמדה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer