דינא דמלכותא דינא והיחס לערכאות

שלום רב. יישר כוח ותודה. לצערי זה ארוך מדיי. עברתי במהירות על תוכן העניינים (ומעט על הפרק לגבי 'שלטון מערכת המשפט') ויש לי כמה הערות מהירות: 0. לדעתי השלטון על הקרקע הוא רק סימן ולא סיבה. אם היום לשלטון אין שליטה בקרקע זה לא אומר שאין דינא דמלכותא גם לרשב"א. מה עוד שבמידה רבה יש לו שליטה בקרקע (יכול להפקיע, מנטר את עסקאות הקרקע, מחזיק את הקרקעות הפנויות במינהל מקרקעי ישראל). מה עוד שכיום הקרקע אינה אמצעי הייצור המרכזי, כפי שהיה בעבר. כל הקריטריון הזה הוא בעייתי בימינו. 1. אני חושב שאין טעם להסתמך על שיטות הראשונים, אם ההנחה היא שהסכמת הציבור היא הבסיס לדינא דמלכותא. צריך פשוט לראות למה הציבור הסכים או לא. זו שאלה עובדתית ולא תלויה בדעות של ראשונים. 2. המסקנה הפזיזה שלך שלפיה כשהשלטון מסור למערכת המשפט אין דינא דמלכותא מופרכת לגמרי בעיניי. מערכת המשפט היא חלק מהממסד השלטוני והציבור מסכים מעצם היותוי חלק מהמדינה לשלוש רשויות השלטון. לשון אחר, המלכות היא שנותנת כוח למערכת המשפט. המאבקים הפנימיים בין הרשויות הן חלק מאותו שלטון מרובה זרועות, ופשיטא שכל כולן יחד יש דינא דמלכותא. אני חייב לומר שזו נראית מסקנה מגמתית מאד, בפרט בנחרצות שהיא כתובה שעומדת ביחס הפוך למידת ההיגיון שיש בה. 3. לדעתי יש בעיה מטא הלכתית באי הכרה ברשויות המשפט, וניתן לראות זאת בחברה החרדית שלחלוטין לא מתפקדת בגלל זה. קמות שם משטרות פרטיות, בתי דין מתנהלים בצורה לא שיטתית ולא תקינה, ובוודאי לא פועלים על פי דין תורה (שהרי הם דנים בפשרה, שבמקרה הטוב קרובה לדין). וכבר כתב ידידי נדב שנרב שזה אבסורד לדרוש מאנשים לא ללכת לערכאות שדנות לא לפי דין תורה כשבי"ד בעצמו מתעקש לא לדון בדין תורה. הוא מביא שם מקרה שבו הוציאו כתב סירוב על בע"ד שהתעקש שרוצה דין תורה. בדיוק כעת אני כותב טור ובו אני מסביר את שיטתי בעניין בתיהמ"ש בימינו כערכאות. יעלה בימים הקרובים. ושוב, אני מתנצל שכתבתי בלי לקרוא, יען כי מה שהלב חושק הזמן עושק. מקווה שההערות שלי לא פספסו בגלל זה הרבה מדיי. בהצלחה רבה וכל טוב,