הלכה ובחירה

שלום כבוד הרב!
מה שלומך?
באחת התשובות לשאלה שנשאלת בנוגע לבחירה בקיום ההלכה ענית:" אנחנו חייבים תמיד לשמוע בקול התורה, אבל ההחלטה הזאת צריכה לבוא מאיתנו. אם אדם יהיה מהופנט ויקיים את כל המצוות זו לא שמיעה בקול התורה. אם הוא עושה זאת לא מתוך החלטה לציית אלא כדי לשמור על רוח העם (אחד העם) אין לזה ערך הלכתי. ציות לתורה הוא רק כאשר הדבר נעשה מהכרעתי שלי ומתוך הכרה בחובה לציית. "
הבנתי מתוך הדברים הנ"ל היא שכאשר יהודי מחליט שאינו מציית להלכה אלא הוא מעוניין לקיים את חלקה מתוך אינטרס לשמירה על הצביון של הפולקלור היהודי אין שום בעיה בדרך זו, וישנה לגיטימציה מלאה לבחירה זו. דבר נוסף שהבנתי הוא שלמרות שיש לגיטימציה מלאה לבחירה בדרך הדוגלת בקיום ההלכה מתוך שמירה על אחדות העם וכו'.. עדיין כל יהודי צריך להכיר בחובתו לקיים את ההלכה ויוצא בסופו של דבר שאין באמת דרך לגיטימית מבחינת התורה לקיום ההלכה חוץ מקבלת עול ההלכה במלואה.
אשמח אם תאשר/תתקן/תחדד את הבנתי מתוך התשובה שענית.