הנאה שאינה ניכרת
שלום הרב,
לפי ויקיפדיה, היזק שאינו ניכר הוא סוגת נזקים בהלכה, בה לא ניכרים סימני ההיזק בגוף החפץ הניזוק, והנזק אינו אלא בפן ההלכתי. הלכה למעשה נפסק כדעתו של רבי יוחנן הסבור כי היזק שאינו ניכר – לאו שמיה היזק, והמזיק פטור מלשלם. סביר להניח שניתן לדמות היזק שאינו ניכר להנאה שאינה ניכרת. לדוגמא:
תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף נו עמוד ב
איתמר: שומר אבידה – רבה אמר: כשומר חנם דמי, רב יוסף אמר: כש"ש דמי. רבה אמר כשומר חנם דמי, מאי הנאה קא מטי ליה; רב יוסף אמר כש"ש דמי, בההיא הנאה דלא בעיא למיתבי ליה ריפתא לעניא הוי כש"ש.
בגמרא לעיל ההנאה שרב יוסף מתייחס אליה היא הנאה שאינה ניכרת מכיוון שההנאה אינה אלא בפן ההלכתי – כלומר, אדם שאינו שומר תורה ומצוות לא יהנה מההנאה הזו. אם כן, האם יהיה נכון להגיד שהמחלוקת של רבה ורב יוסף תלויה במחלוקת של רבי יוחנן וחזקיה לגבי היזק שאינו ניכר אם שמיה היזק או לאו שמיה היזק?
בנוסף, האם יהיה נכון להגיד שמכיוון שההלכה נפסקה כרבי יוחנן במחלוקת לגבי היזק שאינו ניכר, אז יש לפסוק את ההלכה כרבה ששומר אבידה כשומר חינם דמי? (כתוספות ודלא כרמב"ם).
בשומר אבידה ההנאה היא מוחשית לגמרי: הוא מרוויח כסף. נכון שהרווח הוא בגלל שאינו חייב הלכתית לתת צדקה. בהיזק שאינו ניכר אין שום דבר מוחשי בחפץ. נכון ששוויו יורד פלאים אבל לזה אני רק גרמא. אמנם ייתכן שגם בשומר אבידה המצווה היא רק גרמא לרווח. יש גם מקום לחלק בין גרמא לרווח לגרמא לנזק/הפסד.
בכל אופן, לא נראה לי שיש תלות בין הסוגיות. השאלה האם יש רווח לגבי שמירה להופכה לשמירת שכר היא שאלה בדיני שמירה (האם הרווח בא בעטיה של המצווה, ולו בגרמא), והשאלה האם יש כאן היזק לגבי חיוב תשלומי נזיקין היא שאלה בדיני נזיקין (שם גרמא פטור). בנזיקין השאלה היא האם למזיק יש קשר לתוצאה, ובשמירה עיקר השאלה היא האם הוא קיבל משהו או לא (הרי יכול לקבל את שכרו גם מדין עבד כנעני או ערב. ראה קידושין ז ע"א).
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer