הסכם למניעת סרבנות גט והסכם ממון

אפשר קצת פירוט על דעתך, אלו תנאים ואלו הסכמים יכולים להועיל בענין זה, ואיזה מנגנון הלכתי בא בהם לידי ביטוי?
(שלא לומר אפילו טור או טורים בנידון ההלכתי….)

לא נראה לי שבזמן הקרוב. זה דורש לעבור על ההצעות וההסכמים השונים ולנתח ולסקור אותם.

חלילה לי מלבקש דבר מזעזע שכזה (לעבור על מופעים אמפיריים של אידיאת ההסכם! מבחיל…).

אין אני מבקש אלא סכמה תיאורטית – אלו סוגי תנאים יכולים לתפוס, מדוע זה מתבטל לפי דין התלמוד "לכאורה", ומדוע לדעתך זה דווקא כן תקף הלכתית.

בס"ד ו' באד"ב פ"ב

ההסכמים שממסתובבים בארץ, נועדו לאפשר לכל אחד מבני הזוג ליזום ואת פירוק הנישואין ללא צורך בהוכחת אשמה ועוולה של הצד המגורש, וללא הסכמה על הסדרי הגירושין (חלוקת הרכוש המשותף ומשמורת על הילדים). נקבעת תקופת זמן קצובה מיום שליחת ההודעה על הרצון החד-צדדי להתגרש, שלאחריו מי שאינו.ה נענה לתכתיב החד-צדדי חייב.ת לשלם ליוזם.ת הגירושים דמי מזונות גבוהים, כדי להכריחו.ה להתנדף מהבית ללא זכות ציוץ.

לגבי אישה המגרשת את בעלה, דנים מצד 'גט המעושה' אך לענ"ד הבעיה הגדולה היא שבהסכמים אלה – גם לגבר יש זכות לסלק את אשתו באופן חד-צדדי, שאם תסרב להתנדף תחוייב בתשלום פיצוי כספי לבעלה עד שתסתלק.

מצב זה מנטרל למעשה את הגנתה של הכתובה, שתכליתה היא /שלא תהיה קלה בעיניו להוציאה. מכיוון שע"פ ההסכם יכול הבעל לחייב את אשתו בפיצוי כספי גבוה על סירובה להתגרש – הרי אין לך 'קלה להוציאה' יותר מזה. דומני איפוא, שאסור לזוג לחיות יחד אפילו רגע אחד תחת 'הסכם' כזה, שבו האישה מאבדת את הגנת הכתובה.

דומני שבארה"ב יש הסכמים מסוג שונה, שאינם מאפשרים לבני הזוג לסלק זה את זה 'חופשי חופשי' ללא עילה, אלא מחייבים את בני הזוג לציית לפסיקת בית דין כאשר מוצא ביה"ד שלפי דין התורה יש עילה לחייב או לכפות גירושין. במצב זה לא רצונו השרירותי של בן.בת הזוג מחייב את הגירושין, אלא דין התורה, וההסכם מחייב את מי שמסרב לפעול לפי הוראת בית הדין לשלם מזונות מוגדלים בשל סרבנותו.

בברכה, ירון פיש"ל אורדנר

זו אינה שאלה של סוגים.
תנאי שתולה את הקידושין במשהו עלול להגיע למצב שבו אחרי שהאישה נשואה קידושיה יתבטלו, ואז כל הבעילות הן בעילות זנות והילדים, אם ישנם, נולדו מחוץ לנישואין. בתלמוד כתוב שאין תנאי בנישואין, כלומר שהתנאי תקף כל עוד לא נישאו. אבל אחרי שהם כבר נשואים התנאי מתבטל כי מעריכים שאין רצונם שהבעילות יהפכו לבעילות זנות. אבל צריך לשים לב שאין כאן פסול עקרוני בתנאי. אפשר לתלות את הקידושין בתנאי כמו כל אקט משפטי אחר. הבעיה היא רק באומדנת דעת הצדדים האם הם מתכוונים ברצינות להתנות.
לכן במקום שבו ברור שהם כן מעוניינים בזה והעובדה שהבעילות יהפכו לזנות לא משנה את דעתם, אז התנאי תקף.