הסתרת מידע הלכתי

בשיעור לקראת פורים, הזכרת את הנושא של יחסיות של כל כלל והחשיבות לזכור שלמרות כל ההלכות הרבה פעמים האמת נמצאת מעבר לכללים ולגברים וכו׳ 
שאלתי אותך אז על ההלכה בשו״ע שאם מישהו שאינו ת״ח חושב שמשהו הוא אסור למרות שזה מותר ישנו עניין שלא להפר לו את אמונתו. החשיבה מאחורי זה שניראה האיסורים האלו מייצרים איזה שהוא הגנה. 
הפרת את שה לחלוטין ואמרת שאתה בכלל לא מסכים לרעיון הזה (הבאת על זה גמרא שאני כרגע לא זוכרת ושאשמח שתזכיר לי). אמרת שלדעתך חייבים לפרסם אם יש דבר שההמון נוהגים להחמיר סתם חובה לת״ח לפרסם את זה. ואז השאלה שלי היא האם יש לך אמירה או דברים מעניינים הקשורים לנושא של חוקים- איסורים שמשמרים את האנושות בכלל או את האדם בפרט מתחושת הקאוסchaos
 בו הכל אפשרי. אני שואלת את עצמי אם העיניין יכול להיות קשור עם נושא מטה הלכתי שיהיה קשור לתחום של יהרג ואל יעבור. כלומר אם נתרגם את ״יהרג ובל יעבור״ לקווים אדומים של מערכת, חברה, או אפילו אדם עם עצמו האם יש אמירה הגותית מחשבתית בנידון. הכללים בהלכות אלו מרובים ומעורבבים כמדומני עם שיקולים כמו פרהסיה וחילול ה׳. אותי מסקרן להבין מה הן גזירות הגיזרה שאפשר לצייר לגבי הגבולות שלא נעבור עליהם גם במקרה של פיקוח נפש.  בעצם הנושא של ההתנגשות בין הכלל ״וחי בהם ולא שימות בהם״ לכלל ״יהרג ובל יעבור, כשהוא חל״. יש בעולם הפסיכולוגיה שני מושגים אחד נקרא דחף החיים ואחד דחף ההישרדות. דחף החיים קשור לחושים ושהתפרצותם ואילו דחף ההישרדות קשור לגבולות ולהימנעויות. משום מה נידמה לי ששני מושגים אלו יכולים להיות קשורים ל״יהרג ובל יעבור וכל נושא החוקים והצורך בהם ול״ילבש שחורים ויעשה את מה שליבו חפץ״ מאידך שהוא נושא החבורה שלי. מה דעתך?