העברת מידע במהירות גבוהה ממהירות האור

לא הבנתי את ההשוואה. בדחיפה לא העברת חלקיק מצד אחד לצד השני, רק גרמת לחלקיקים לזוז(החלקיק שבצד השני רק זז מטרים ספורים, לא יותר מהר ממהירות האור). איך בדיוק גרמת למשהו לעבור את מהירות האור? ואיך בדיוק אתה מעביר ככה מידע ממקום אחד לאחר?

"דחיפה שלו לכיוון מסויים לכאורה תזיז מיידית גם את קצהו השני".

התזוזה של הקצה השני לא תהיה מיידית.

ישי
אין לי תשובה טובה לשאלה שהועלתה אבל על פניו ההצעה שלך היא גם לא פיתרון. ההשפעה על מיקומו של הקצה המרוחק של המקל נראית כשקולה להעברת אות. אתה יכול לדמיין למשל שני חברים העומדים משני קצותיו של המקל שסיכמו מראש שתזוזה קלה ימינה של המקל בצד שלהם מקבלת משמעות כ"כן" ותזוזה שמאלה כ"לא". והנה הועברה אינפורמציה במהירות גדולה מזו של האור. לכאורה לפחות הפרדוקס תקף.

דורון,
כשתצליח להזיז מוט באורך 300 אלף ק"מ בפחות משניה יהיה לנו על מה לדבר. בפועל המוט לא יזוז וגם אתה לא תזוז.

הרב מיכי: תודה, לא הכרתי. היכן אוכל למצוא מקום שדנים בכך?
ישי: ראה תשובת דורון
למי: למה לא?
דורון: תודה, לכך כיוונתי
י.ד.: זו לא תשובה קבילה לשאלות מהסוג הזה. השאלה היא ברמת התפיסה התאורטית, וקשיים טכניים אינם תשובה.

חפש למשל long rod light speed

טוב, נברתי ברשת ומצאתי פיתרון לפרדוקס, לכאורה…. הטענה היא שגופים חומריים (מוטות) לעולם אינם קשיחים לחלוטין וממילא גם עצמים קצרים לא נעים באופן סימולטני . כשאני דוחף גוף יש בהכרח (בשל חוקי הפיזיקה) הפרעה בתווך הנודדת מקצה אחד של המוט לקצהו השני. זוהי למעשה תנועה של אות או אינפורמציה. כשמדובר במוט ככ ארוך ממילא ההפרעה תנוע לא יותר ממהירות האור (ויתכן שהרבה יותר לאט).
אבל…. כאן נשאלת השאלה: האם החסם הזה של מהירות האור הוא בעל מעמד לוגי או שמא פיזיקלי? כלומר יתכן שבעולם אפשרי אחר שבו מושלים חוקים קצת שונים יש מוטות קשיחים באופן אידיאלי ולכן שם ניתן בפועל לחצות את מהירות האור. ועוד: איך תורת היחסות הפרטית רואה את השאלה האחרונה? למיטב הבנתי היחסות מטשטשת את הגבול בין שיקולים אפריורים (לוגיים) לבין שיקולים פיזיקליים אמפיריים וככזו היא היא מתמרנת את עצמה למצב לא נוח לה עצמה. כי לפי הגיונה הפנימי אין אפילו מעמד לוגי לעולם אפשרי כזה. אם אכן כך היא טוענת (אמנם רק במובלע) אולי יש פה בעיה גם בה.

דא, יש לניסוי המחשבה גרסה אולי יותר מוצלחת: פנס חזק מאד מטיל צל על גוף במרחק אסטרונומי. השאלה האם הזזת הפנס תשנה באופן מידי מיקום הצל על אותו הגוף?

תודה לכל העונים, מצאתי את התשובה גם בהסבר מפורט:
https://physics.stackexchange.com/questions/2175/is-it-possible-for-information-to-be-transmitted-faster-than-light-by-using-a-ri

הזזת פנס לעולם לא תשנה צל ביותר ממהירות האור
חוץ מזה מה הבעיה להניח שעל ידי מוט תוכל להעביר מסרים ביותר ממהירות האור

לגבי המוט הבאתי הסבר שנראה לי סביר מאד למה יש בעיה לעקוף את מהירות האור. לפחות בעיה פיזיקלית. לגבי הפנס והצל נראה שהמגבלה הזו מוסברת באותה דרך.

יכול להיות שיש מגבלה פיזיקלית הנקודה שאם לא היה מגבלה זה לא היה קושיה על שום דבר
לעצם המגבלה היא קימת גם בדחיפה קדימה? לפי זה אם נדחוף מוט קדימה במהירות סף למהירות האור הוא יתכוץ לגודל אפסי לפי המובא בקישור שמדובר על מהירות הרבה יותר נמוכה מטוסים מהירים וטילים היו אמורים להתכוץ משמעותית בגל האיטיות של העברת הדחיפה

צל הוא העדר אור והזזת פנס לא אמורה להזיז את האור שכבר יצא ממנו לכן אין מקום לשאלה

לדעתי אתה מערבב שני נושאים שונים (שאמנם קשורים שניהם ביחסות הפרטית) הראשון הוא שינוי במידותיו הנמדדות של עצם נע כפי שמנבאת היחסות, והשני הוא תופעת האלסטיות של גופים, שקשיחותם לעולם אינה אידיאלית מוחלטת.
להבנתי גם לפני איינשטיין ידענו להגיד שיש לכאורה פרדוקס. אבל זה לא היה בין מהירות האור כחסם עליון לבין תנועה סימולטנית של שני קצוות המוט, אלא בין ההנחה האינטואיטיבית (המוטעית) ששני הקצוות חייבים לנוע סימולטנית לבין חוק האלסטיות שלהם שאוסרים עליהם לעשות זאת. הפיתרון של הפרדוקס הישן טוב גם לחדש ולא צריך להכניס פה שיקולים יחסותיים. ככה אני מבין.

התכונתי לדברים קצת שונים ממה שהבנת

ולא כל כך הצלחתי להבין למה אתה קורא לאינטואיציה שגויה פרדוקס

אתה מסכים עם מש"כ לגבי הפנס ?

לגבי הפנס אולי אתה צודק. הבאתי את הדוגמה מזכרוני מקטע ביוטיוב שראיתי מזמן. אולי זכרתי לא נכון.

לגבי העניין העקרוני:
אמרתי שגם בעולם שקדם לאיינשטיין יכלו אולי לחשוב שיש פה פרדוקס. שהרי לכאורה יש פה שתי דעות מתנגשות: מצד אחד האינטואיציה שלנו אומרת ששני קצותיו של מוט, גם מוט היפותטי ארוך ככל שיהיה, נעים בו בזמן (אם דחפת את הקצה האחד בהכרח הקצה המרוחק ינוע מיידית); מצד שני ידעו להגיד כבר אז שהחומר איננו קשיח באופן מוחלט וממילא יש "עיכוב" בתנועה העוברת בו מצד אחד לשני (הקצה המרוחק יתחיל לנוע זמן מה אחרי שהקצה הקרוב כבר החל את תנועתו).
בכז אני משער שגם בתקופה הטרום-איינשטיינית הבינו שזה רק פרדוקס לכאורה. האינטואיציה כאילו קצות המוט נעים בו זמנית נוצרת בטעות בגלל שבמציאות המוטות ככ קצרים שאי אפשר להבחין בפועל באותו עיכוב כביכול. לעומת זאת בניסוי המחשבה שלנו לא קשה לראות שהאלסטיות של החומר מפסיקה להיות זניחה ואז נוצר "עיכוב" ממשי.

קח מוט ארוך קשור אותו בצד אחד שלא יוכל לזוז ושים בצד השני מכונה שתמשוך אותו כל הזמן ברגע שתשחרר אותו מהקשירה הוא כבר יתחיל להמשך

אני כבר כתבתי קודם שאני מסכים עם ישי שאין בזה שום בעיה אבל מי שרואה בזה בעיה מוזמן לחפש תשובה
בחור ישיבה

לדוגמא המקורית של תזוזת צל ביותר ממהירות האור (באנגלית)
http://math.ucr.edu/home/baez/physics/Relativity/SpeedOfLight/FTL.html#3