הפנמת התורה (בה״א הידיעה) לתוכנו

שלום וברכה לכבוד הרב שליט״א
בשיעור 11 בסדרת ׳מבט על תורה ותלמוד תורה׳ הרב הסביר דרך הלימוד על נתינת גט שאחרי שבוחנים בעיון מקרים רבים אנחנו מטמיעים לתוכנו את התורה האמיתית שעומדת מאחורי כל המקרים, אפילו שאין לנו דרך טובה לנסח אותה ולהגדיר, ובכך נוכל לדעת על מקרה חדשה של נתינת גט אם הוא כשר או לא (תלוי כמה התאמנו וכו׳).
אך למרות ההסבר המדהים, מה זה עוזר? נגיד שמישהו עשה את זה והגיע לפניו שאלה למעשה על נתינת גט, הוא לא יוכל לפסוק לפי ה״רגש״ שלו (אלא אם כן הוא החזון איש, שאכן עשה זאת לעיתים), אנשים יבוזו לו. 
הדבר היחיד שעולה בדעתי שזה יכול לתת לו היא אינדיקציה לאיזה כיוון לכוון את הפסיקה שלו, האם להכשיר או לפסול, אבל כדי להביא ראיות הוא ככל הנראה יצטרך לעבור שוב על עשרות המקרים בגמרא או אם הוא בקיא בהם כבר כמאן דמנח בכיסיה אז הוא יצטרך פחות מאמץ.
אם כן מה התועלת הגדולה בזה?
ואולי גם זה מתקשר לדברי הרב שלימוד תורה זה ערך בפני עצמו, ולכן אחד הדברים הכי גדולים וחשובים הוא הפנמת התורה העליונה לתוכנו, אפילו שהיא לא תמיד ישׂימה רק על פי מה שהפנמנו.