הצו הקטגורי

אני טוען שהניסוי ההיפותטי בעולם ההיפותטי כן קשור לתוצאה. כך הם דרכם של דברים(בעיני): בעולם שבו גונבים לא טוב לחיות,מסוכן לחיות,צריך להוציא הרבה כסף על שמירה ואבטחה וכיוון שכך התוצאה אני מבין שלא הייתי רוצה חוק כללי שאסור לגנוב. באיזה דרך אחרת אפשר להבין שהייתי רוצה שיהיה חוק כללי שאסור לגנוב?

שאלה נוספת לגבי מוסר: טוען אדם שלרצוח זה לא מוסרי. ואז אני שואל אותו ולמה אני חייב להיות מוסרי? ואז הוא אומר אתה לא חייב כלום אבל זה לא מוסרי והוא אכן מגנה את מי שרוצח.. מכאן שיש מוסר(לא תקף ולא מחייב) אבל יש מוסר ומכאן שיש מוסר לא תקף ולא מחייב ללא אלוהים. להבנתי אתה שולל זאת. מדוע?

המשך: אליבא דרוצח שכיר שמודה שלרצוח זה לא מוסרי אבל יצרו(הכסף) תקפו אז ודאי שאני יכול לגנות זאת אפילו לשיטתו אז למה אני זקוק לאלוקים כדי לגנות פעולה לא מוסרית? אני מבין ממך(שיעורים 32,33 בסדרה אמונה ביוטיוב) שלא ניתן לגנות ללא אלוקים ולא ירדתי לסוף דעתך.

אתה משחק במילה "תוצאתי". אבל תגדיר כרצונך. איני עוסק בהגדרות.
ראה טור 456-7.