הראיה מן האפיסטמולוגיה

בספרך המצוי הראשון, אתה מביא את הטיעון החושף לפיו האמונה שלנו במערכת ההכרה שלנו מגלה לנו שאנחנו מניחים במובלע את קיומו של אל.
הדרך לביסוס הטענה היא ע״י שאילת השאלה- מניין לנו הביטחון בכך שמערכת ההכרה שלנו נותנת תשובות ״נכונות״.
הבעיה שאני מוצא בשאלה הזו הוא בכך שהיא חסרת משמעות. על מנת לבדוק נכונות של טענה אנו נדרשים לבדוק האם היא אינה סותרת את חוקי המערכת בה אנחנו נמצאים. במקרה הנדון, אין מערכת. אין שום משמעות לשאלה האם מערכת ההכרה שלנו נכונה או שגויה מפני שאין לנו שום דבר לבדוק ביחס אליה.