הראיה מן המוסר ואבולוציה
שלום הרב,
כתבת במחברת הרביעית שהפירכה על הראיה מן המוסר מן האבולוציה מלאה בכל כך הרבה כשלים אך לא ראיתי שמנית אותם, אלא רק כמה (הייתי שמח לשמוע על כולם).
אחת הטענות שאמרת נגד הפירכה מן האבולוציה הוא שלא סביר שהאבולוציה תצטרך להפעיל מנגנון מנטלי כל כך מורכב בשביל להורות התנהגות רצויה. אך תלמיד שלי הקשה על טענה זו. הוא אמר שברור מאוד שכלית למה אני צריך לאכול שאני רעב – אוכל = כוח = שרידות. הקשר של שרידות לאוכל ברור מאליו. כמו כן – אני לא נדרש להקריב שום דבר כדי להשביע את הרעב שלי, אדרבה, אני ממלא את התאווה שלי ואוכל. זה בדיוק ההפך מהדרישה המוסרית. ראשית הקשר בין מוסר לשרידות מאוד רחוק מהאדם הפרטי – זה משהו יותר אבסטרקטי. שנית זה דורש המון הקרבה מצד האדם לא למלא אחר תאוותיו הרגעיות! לכן רק אנשים שהמוסר היה כל כך נטוע בהם כך שהיו מתייסרים על אי קיומו הם בפועל אלה ששרדו. ולכן זו הסיבה לנול המנטלי הכבד של המוסר – רק מי שהאמין שהוא עושה רע באמת באמת ציית למוסר ושרד.
אשמח לשמוע את דעת הרב.
הכשל היסודי הוא שאבולוציה אינה יכולה להיות בסיס למחויבות מוסרית. זהו הסבר מדוע נוצרה הנטייה ה'מוסרית' (הרצון להיטיב/לעזור), אבל זה לא מוסר. מי שפועל כי יש לו נטייה אינו פועל מוסרית. פעולה מוסרית היא פעולה שנעשית מהכרעה ולא בגלל נטייה. היא נעשית בשביל ולא מפני. תולדה של בחירה.
לגבי הכשל שאתה תיארת, אתה מפספס את הנקודה. אם האדם היה מתוכנת לפעול מוסרית כפעולה מכנית, בלי לחשבן מדוע לעשות זאת, זה היה משיג את התוצאה השרידותית במלואה. התודעה המוסרית והחשיבה ושיקול הדעת הם מיותרים אבולוציונית/שרידותית. אז למה הם נוצרו? מפני שפעולה מוסרית היא פעולה שנעשית משיקול דעת ולא באופן מכני (כנמו שהסברתי בקטע הקודם). לכן כל הדיון על ייסורי מצפון, אבסטרקטיות ומניעים אינו רלוונטי לדיון הזה. הוא מניח שהאדם פועל לפי שיקול דעת, ולכן הוא לא יעשה משהו אבסטרקטי וכו'. אבל אני שואל מדוע בכלל נוצר שיקול הדעת שהאדם שוקל מה לעשות ומה לא לעשות, והאם קשה לו או קל לו. שהאבולוציה פשוט תייצר אדם מכני שפועל מוסרית. זה מה שישרוד, וזהו.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer