הראיה מן המוסר ואבולוציה

הכשל היסודי הוא שאבולוציה אינה יכולה להיות בסיס למחויבות מוסרית. זהו הסבר מדוע נוצרה הנטייה ה'מוסרית' (הרצון להיטיב/לעזור), אבל זה לא מוסר. מי שפועל כי יש לו נטייה אינו פועל מוסרית. פעולה מוסרית היא פעולה שנעשית מהכרעה ולא בגלל נטייה. היא נעשית בשביל ולא מפני. תולדה של בחירה. לגבי הכשל שאתה תיארת, אתה מפספס את הנקודה. אם האדם היה  מתוכנת לפעול מוסרית כפעולה מכנית, בלי לחשבן מדוע לעשות זאת, זה היה משיג את התוצאה השרידותית במלואה. התודעה המוסרית והחשיבה ושיקול הדעת הם מיותרים אבולוציונית/שרידותית. אז למה הם נוצרו? מפני שפעולה מוסרית היא פעולה שנעשית משיקול דעת ולא באופן מכני (כנמו שהסברתי בקטע הקודם). לכן כל הדיון על ייסורי מצפון, אבסטרקטיות ומניעים אינו רלוונטי לדיון הזה. הוא מניח שהאדם פועל לפי שיקול דעת, ולכן הוא לא יעשה משהו אבסטרקטי וכו'. אבל אני שואל מדוע בכלל נוצר שיקול הדעת שהאדם שוקל מה לעשות ומה לא לעשות, והאם קשה לו או קל לו. שהאבולוציה פשוט תייצר אדם מכני שפועל מוסרית. זה מה שישרוד, וזהו.