הראיה מן המוסר
שלום רב לכבוד הרב
הנושא נדוש אבל לא ברור לי כל כך
קראתי בספרך שהראיה מן המוסר היא שיש מוסר אובייקטיבי חיצוני. ואז השאלה היא מי מתקף אותו התשובה אלוקים
אבל ניתן לטעון שיש אידיאה חיצונית רוחנית שהיא מושגי הטוב והרע שלנו וזה המוסר שלנו ,כמובן שאפשר לשאול מי יצר אותה אבל זה כמו לשאול מי יצר את העולם
אבל למה עצם מושגי הטוב והרע מחייבים אלוקים הם בסך הכל מחייבים אידיאות רוחניות קיימות
אם מדובר בסתם אידיאות, זה אובייקט בעלמא. למה שאתנהג לפי מה שהוא מכתיב?
לשון אחר: מי יצר אותן? ומי נתן להן תוקף?
מי יצר זה שאלה אחרת ,וחוזרת לשאלה מי ברא את העולם
למה שאשמע להם אתה יכול לשאול על אלוקים למה שאשמע לו אלא אתה מבין שזה נכון לשמוע לו באותו מידה נכון לשמוע לטוב ורע בדיוק כמו אלוקים
בלי שי מחוקק מאחורי זה אין שום אפשרות שזה יחייב אותי. כשיש מחוקק אתה יכול לשאול למה לשמוע לו ויש תשובות שתקבל או לא. אבל באין מחוקק אין תשובות ואין דיון. זה שיש משהו אי שם לא מחייב אותי בכלום. אני יכול כמובן להחליט ללכת על פי זה, אבל אין דרך לקבוע שאני חייב.
זה גופא הטענה שהתשובה ביחס לחובה לשמוע למחוקק היא איזה אינטואיציה פנימית שאומרת שזו האמת שצריך לשמוע לו למה אי אפשר לומר אותו דבר על אידיאה חיצונית רוחנית שיש אינטואיציה פנימית שחובה לשמוע לזה
אינטואיציה לא יכולה לומר ש-2+3=12. אידיאות לא מחייבות מאומה. הן פשוט שם. לכן שום אינטואיציה לא יכולה לומר שהן מחייבות. כשדבר הוא אפשרי אז ניתן לומר שיש לי אינטואיציה שהוא נכון. אבל כאן זו שטות, אז אם יש לך אינטואיציה זרוק אותה. היא מטעה אותך.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer