הרב קוק ונאו פגניות חריידית‎

במחילה מכבוד תורתו על הניסוח הלקוי,
שאלתי אינה המשך להתכתבות קודמת וסליחה על אי ההבנה.
בליל שבועות נכחתי בדרשה של הרב רפי פוירשטיין בה שיבח את תופעת אומן וכו' ונסמך בדבריו על הרב קוק בעניין "הכח המדמה". הרב רפי טען שאפילו תופעה כאומן יכולה להוות הכנה לנבואה כיוון שהיא מעודדת את "הכח המדמה" שהוא בסיס להתחדשות הנבואה וכדברי הרב קוק.
טענתי היא שהרב קוק דיבר על דמיון שאינו סותר את התורה (שהרי בכל עבודה זרה ניתן לראות אותו) אלא על דמיון שמשקף ערכים שאינם סותרים את התורה גם אם דרך הגשמתם עצמה סותרת כגון: קומוניזם.
הכיוון הברור בדברי הרב קוק הוא "התשובה אל המקור העליון" ולא שקיעה בדמיונות.
כפי שאני מבין את הרוח הנאו פגנית החריידית, נראה בברור שהמגמה הנה להשליט את הדמיון על השכל בניגוד לדברי הרב קוק המחייב שיתוף פעולה ביניהם: "והרפואה לעולם שנשתקע הרבה בדמיון מצד הצללי שבו, היא לא התחלשות הדמיון, וגם לא הגברת השכל לבדו, שסוף סוף גם הוא מצומצם הוא".
האם אני טועה בניתוח הרצוי והמצוי, האין תופעת הנאו פגניות החריידית שלילית לכתחילה ובדיעבד ?

בברכה

קשה לי להתייחס לדבריו של הרב פוירשטיין שלא שמעתי. אני גם לא רואה עניין בשאלה למה התכוין הרב קוק ומה הוא היה אומר על תופעה כזאת או אחרת. דעתי האישית היא שמדובר בהבלים חסרי ערך. חבורת שוטים נלהבים שמחפשים לעצמם חוויות וריגושים פרי דמיונם. וזאת בין אם הרב קוק מתכוין לזה ובין אם לאו. אם קוראים להזיות "כוח המדמה" או בכל שם אחר זה לא משנה את העובדה שמדובר בהזיות.