הרב שגר ופוסטמודרניזם
שלום הרב, קראתי ב'אמת ולא יציב' שאתה מתנגד נחרצות לדברי הרב שגר שניתן להיות פוסטמודרניסט ולהאמין, ושזוהי הדרך הראויה להאמין בזמננו.
רציתי לשאול אם יש הבדל מהותי עקרוני בין התפיסה של הרב שגר שאמונה זה בחירה ותחושה קיומית לבין דבריך, הרי גם אתה מסכים שבשביל לחשוב בצורה פילוסופית צריך תחילה לבחור להאמין בחשיבה שלנו, והראיה סטטיסטית שהצגת (בכמה מקומות) לא באמת מוכיחה אם תמיד ניתן לפקפק בכל, בסיבתיות באינדוקציה במה שאנו רואים. אם כן גם אתה מתחיל מבחירה או תחושה, האם זה לא הבדל כמותי בלבד בינך לבין הרב שגר.
או שאולי הרב שגר סבר שצריך לבחור להאמין בה', ואתה בחרת להאמין לחשיבה שלנו וממילא להגיע לאמונת ה', וההבדל הוא בבחירה החופשית של שניכם.
ממש לא. השאלה היא למה אתה קורא "לבחור". האם זו החלטה שרירותית, כמשתמע מדבריו הרב שג"ר, או שזו אינטואיציה שמורה לי על האמת, כשיטתי. קצת קשור למאמרי על השרירותיות אצל לייבוביץ: https://www.google.com/url?client=internal-element-cse&cx=f18e4f052adde49eb&q=https://mikyab.net/%25D7%259B%25D7%25AA%25D7%2591%25D7%2599%25D7%259D/%25D7%259E%25D7%2590%25D7%259E%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%259D/%25D7%25A9%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%25A8%25D7%2595%25D7%25AA%25D7%2599%25D7%2595%25D7%25AA-%25D7%2594%25D7%25A8%25D7%25A6%25D7%2595%25D7%259F-%25D7%2591%25D7%259E%25D7%25A9%25D7%25A0%25D7%25AA%25D7%2595-%25D7%25A9%25D7%259C-%25D7%259C%25D7%2599%25D7%2591%25D7%2595%25D7%2591%25D7%2599%25D7%25A5-%25D7%25A4%25D7%2595%25D7%2596/&sa=U&ved=2ahUKEwi4i_ORtd2EAxWlavEDHXeAAkUQFnoECAUQAQ&usg=AOvVaw2TfVqEVjDIahVTQqLFB-_q
אם מדובר בהחלטה שרירותית אין כאן טענת עובדה. אתה בוחר להאמין באלוהים או להיות מחויב למצוותיו לא כי כך צריך ואין לך דרישה מאחרים לעשות זאת, אלא כי כך אתה בנוי / כך בא לך וכדומה. לשיטתי אתה בוחר להאמין ולהיות מחויב כי זה מה שצריך לעשות. זו התביעה מכולם.
בקיצור, השאלה האם אינטואיציה היא עניין שרירותי או כלי לתפוס את האמת גם אם אין לך טיעון שמבסס זאת.
תודה. אני חושב שהבנתי מה החילוק העקרוני, אך בכל אופן האם אתה מסכים שכל מה שיאמר כמו ההגדרה "שהאינטואיציה היא כלי לתפוס את האמת", זו גם הנחת יסוד שאפשר לערער למה היא נכונה, ובסוף בסוף נזדקק להגיע לבחירה שרירותית. (וההבדל הוא שזה שלב נוסף.)
זה כמו שספקן מוחלט יכול גם לערער על 1+1=2 למרות שאני יכול להסביר הסבר שאין הבדל בין 1+1 ל2, כי על ההסבר הזה גם כן הוא יערער.
אפשר לערער על מה שרוצים, אבל זה לא אומר שההכרעה היא שרירותית. אפשר גם לערער על תורת היחסות, אז האימוץ שלה הוא שרירותי? על כל טענה שתעלה אני יכול להציע טענה אלטרנטיבית. אבל זו סבירה וזו פחות. לכן ההחלטה היא לטובת הסבירה, וזו ממש לא החלטה שרירותית.
אני מבין. תודה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer