הרמב"ם ועקרון זהות הבלתי נבדלים
שלום הרב,
להבנתי בתחילת ספר המדע בעניין ייחוד השם הרמב"ם מזכיר שלא יכולים להיות שתי אלוקיות כי אם יהיו שתיים אז יצתרכו תכונה שתבדיל ותגדור ביניהם. אך עדיין לשיטת הרב ייתכן שיהיו 2 אובייקטים עם אותם תכונות בדיוק.
כמו כן, רציתי לשאול מדוע הרב חושב שאכן עיקרון הזהות הוא לא נכון? על אף שאני מסכים שלא קיים קשר מהותי בין תכונות של אובייקט לקיומו. אני כן חושב שלא יכולים להיות שתי אובייקטים עם אותם תכונות כי אובייקט אחד "ידרוס" את התכונה של האובייקט השני. כמובן שלא כל תכונה היא חד חד ערכית (למשל יופי, כח עוצמה וכד') אך כן ייתכן שיהיו תכונות כאלו כמו מיקום של אובייקט.
אילו היו אלוהות הרבה היו גופין וגויות, מפני שאין הנמנים השוין במציאותן נפרדין זה מזה אלא במאורעין שיארעו בגופות והגויות. ואילו היה היוצר גוף וגוייה היה לו קץ ותכלית שאי אפשר להיות גוף שאין לו קץ. וכל שיש לגופו קץ ותכלית יש לכחו קץ וסוף. ואלהינו ברוך שמו הואיל וכחו אין לו קץ ואינו פוסק שהרי הגלגל סובב תמיד אין כחו כח גוף. והואיל ואינו גוף לא יארעו לו מאורעות הגופות כדי שיהא נחלק ונפרד מאחר, לפיכך אי אפשר שיהיה אלא אחד, וידיעת דבר זה מצות עשה, שנאמר: ה' אלהינו ה' אחד.
לגבי הרמב"ם, אני לא רואה שם התייחסות לעקרון זהות הבלתי נבדלים (הוא מדבר על המאורעות שיקרו לגופים ולא על תכונות שלהם). הוא מניח שדבר חומרי הוא בהכרח סופי ומוגבל. כשלעצמי איני משוכנע בהנחה הזאת.
לגבי שאלתך על עקרון זהות הבלתי נבדלים, אני ממש לא מסכים. דומני שהסברתי זאת בשתי עגלות. המקום אינו מעכב. שני גופים יכולים להימצא באותו מקום. גופים בעלי מסה לא מאפשרים אחד לשני להיות שם, אבל זה רק עיקרון פיזיקלי (הם מפעילים כוח זה על זה) ולא לוגי. אין מניעה לוגית שיהיו שני גופים באותו מקום ובעלי כל התכונות זהות. למשל פוטונים או חלקיקים פיזיקליים שקרויים בוזונים, יכולים להיות בעלי אותן תכונות בדיוק (כולל מקום). זאת להבדיל מהחלקיקים שקרויים פרמיונים.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer