השבתת חמץ

ש' שאל לפני 3 שנים

שאלה לגאון שליט"א, כתב הרמב"ם (פ"א מהל' חמץ ומצה ה"ט): ואסרו חכמים לאכול חמץ מתחילת שעה שישית וכו', לפיכך תולין בה תרומה וכיו"ב מחמץ שהוא קודש, לא אוכלין ולא שורפין עד שתגיע שעה שישית, ושורפין הכל, עכ"ל. ועיין במ"מ, דמקורו של הרמב"ם מהגמ' בפסחים (יא, ב) במתני'. ומבאר בזה מרן הגרי"ז, דשעה חמישית זה רק איסור גברא, של אכילת חמץ מד"ס, ולא שורפין תרומה משום משמרת תרומותי, ורק בשעה שישית שזה גם איסור חפצא על החמץ מד"ס, וליכא משמרת תרומותי, וצריך לשרוף את החמץ. וצ"ע בזה, ממש"כ הרמב"ם (שם פ"ג ה"ד): חל י"ד להיות בשבת מבערו מלפני השבת, היו לו ככרות רבות של תרומה, וצריך לשורפה ער"ש, ע"כ [ומקורו ממתני' במס' פסחים (דף מט), דמבואר מיניה דליכא משמרת תרומותי בער"פ, אפילו כשליכא איסור גברא על החמץ, דשורפין כבר ביום ו' י"ג ניסן], ואכן בגמ' פסחים (דף יג) ובתוס' (שם) משמע שזה מחלוקת בין ב' המשניות, וא"כ איך הרמב"ם פוסק כהנך ב' המשניות שהם סתירה זל"ז לכאורה.  

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 3 שנים

לא הבנתי את הקושיא. כאשר ע"פ חל בשבת הכל מוקדם ליום ו, ולכן כל דיני השבתת חמץ שחלים בע"פ אחרי שעה שישית חלים כבר בע"ש. אם לא ישרוף ביום ו הרי החמץ ישהה אצלו בשעות האיסור עצמו בפסח (בשבת אחרי שעה שישית). אפשר היה לומר שבכה"ג הטילו על החמץ איסור חפצא כבר ביום ו, אבל אין באמת צורך לזה. די בכך שמשביתים אותו כדי שבשעות שיש עליו איסור חפצא הוא כבר יהיה מושבת.
כעין זה, אמנם בדין דרבנן, בדברי תרומה"ד לגבי הדלקת נר חנוכה בע"ש שגם אם כבה לפני שקיעה אין זקוק לו כי יצא יד"ח כבר בהדלקה מבעו"י.

השאר תגובה

Back to top button