השגחה

למשל: על השאלה מדוע ברא ה' את העולם הרי הוא לא זקוק לכלום בהיותו מושלם ענו : כי הוא רצה להיטיב ודרך הטוב להיטיב. אך עדיין קשה מדוע הוא זקוק להיטי מה היה חסר לו לפני שהיטיב בבריאת העולם. כאן התשובה איני יודע כי'לו ידעתיו הייתיו'. כמשל הגיע מי שהגיע לכוכב אחר ומצא שם מכונה מוזרה. ניסה לנסוע בה היא לא נוסעת. ניה וכו'. עד שמצא שהיא יכולה לכבס בגדים. א"כ ברור שהמהנדס והיצרן בנו מכונה זו כדי שתכבס , אך לשאלה מדוע היצרן ייצר כזו מכונה האם כי אשתו בקשה ממנו? או כי רצה להגיש את המכונה כעבודת גמר בלימודי הנדסה לא נדע כי איננו מכירים את היצרן. כך גם כאן מדוע ברא ה' את העולם ?לית מחשבה תפיסה בי' כלל, אך לשם מה ברא את העולם אפשר לדעת בהתבוננות באדם ובמצפונו ובעולם והתנהלותו

ואני לענ"ד הרחבה כתבתי

זו הבחנה אחרת. כשאתה מדבר על השואה, ואתה שואל "לשם מה", כוונתך מה אנחנו אמורים ללמוד ממנה (כדברי הרמב"ם הל' תעניות). אבל מה שאנחנו אמורים ללמוד ממנה זה בדיוק מה שהקב"ה התכוון ללמד אותנו, כלומר זו הסיבה שבגללה היא קרתה. למשל, החרדים מסבירים שהשואה מלמדת שיש להתנגד לציונות והציונים-דתיים מסבירים שהיא מלמדת שיש להצטרף לציונות ולהתנגד לחרדיות. כל אחד לומד כמובן את מה שהוא חשב מעיקרא (במילים אחרות: זה לא מלמד כלום). אבל נניח לשיטת אחד הצדדים: אם השואה באה כי התנגדנו לציונות אז זה אומר שהקב"ה עשה אותה כדי ללמד אותנו שיש להיות ציונים, וכן להיפך. היכן כאן נכנס ההבדל בין "מדוע" לבין "לשם מה"? אפשר כמובן לתהות מדוע חשוב להקב"ה ללמד אותנו שיש להיות ציונים או חרדים או מדוע בכלל חשוב לו ללמד אותנו משהו. אבל זו שאלה אחרת לגמרי.
לדעתי האישית הוא לא עשה את השואה (אלא היטלר), וממילא השאלה מעיקרא ליתא. הוא לא לימד אותנו מאומה ולא התכוון ללמד אותנו מאומה. וכפי שמתאר הרב עמיטל את שיחתו עם אבא קובנר. קובנר אמר לו שהוא איבד את אמונתו בקב"ה בשואה, והרב עמיטל ענה שהוא איבד שם את אמונתו באדם. מעבר לזה שכל בר דעת מבין שעולם כמנהגו נוהג, אם הקב"ה התכוון ללמד אותנו משהו הוא נכשל פדגוגית כישלון חרוץ (הרי כל אחד לומד משהם את מה שהוא חשב מעיקרא, למעט בודדים כמו הרב טייכטהאל וכו'). לא נאה לכל יכול כמוהו להיכשל בצורה כה מפוארת. לכן סביר יותר שהוא כלל לא התכוון ללמד אותנו מאומה.
זה לא אומר שאי אפשר ללמוד מהשואה דברים. אפשר לדבר על לקחים מוסריים, על חשיבות הלחימה ברוע ועוד. אבל לא לקחים תיאולוגיים.
עד כאן דעתי הרחבה מני ים וכמי בצעים.

שכוייח

אכן הדגשתי שאיננו יודעים בדיוק מה הקב"ה רוצה ללמד אותנו ולכן אם הבנתי את הרמב"ם הכוונה שהוא מרמז לנו שצריכים אנו לתקן את דרכינו, מה לתקן? שיבחר כל אחד לפי השקפתו .

ובדבר דעתך שאין לקב"ה מעורבות [רק להיטלר] כיצד תסביר את דבריו של הרמב"ם שבכל צרה צריך לעשות תשובה ואם לא, מדובר באכזריות , הרי לדבריך אין בשום צרה שום מסר אלוהי?

כבר אמר האדמור מסאטמר המדינה – מעשה שטן ,השואה – מהקב"ה ? איזה אחלה של שטן …..

החובה לתקן את דרכינו לא קשורה לפרשנות לצרות. הפסיכולוגיה האנושית בנויה כך שכשיש צרות זה זמן מסוגל לחשבון נפש ולתיקון. לכן כשיש רות חז"ל ממליצים לנו לבחון את עצמנו. אבל החובה לתקן את דרכינו לא נוגעת לצרה ולפרשנותה, לא ל"בשביל מה" ולא ל"מדוע". תקן את דרכיך, גם אם הקב"ה לא עשה את הצרות הללו בכלל.
אין לי הסבר לדברי הרמב"ם, אבל יש שכל ישר שאומר שהעולם נוהג כמנהגו. ואם הקב"ה עשה את השואה אז היטלר לא אשם (ההסבר של כפל מישורים הוא שטות, בדיוק כמו ההשתדלות והביטחון. זה קשקוש מופרך כבר ברמה לוגית-מושגית, ממש כמו משולש עגול).
לכן אחת משתיים: או שיש "מדוע" ויש "בשביל מה", ואנחנו גם יכולים גם לדעת את התשובות לשאלות הללו. או שאינך מקבל זאת, ואז האלטרנטיבה היחידה היא לדחות את דברי הרמב"ם.
כשלעצמי, אני משער שהקב"ה שינה מדיניות ובעבר היה מעורב יותר. בעבר גם היו ניסים גלויים והיו גם נביאים וכיום לא זה ולא זה. כלומר יש שינוי מדיניות ברור לכל הדעות, ולכן לדעתי אין מניעה לומר שיש שינוי מדינית גם ביחס למעורבותו בעולם בכלל (ניסים נסתרים). אם תרצה לראות ביתר פירוט את דבריי בעניין זה – תוכל לראות אותם כאן:
https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9-%D7%90%D7%97%D7%A8-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%94%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D
לגבי ההשגחה בכלל, הארכתי למעניתי בספר השני בטרילוגיה שלי, שבעקבותיו הוכרזתי רשמית ככופר מדופלם.

אותם רבנים חושבים שהם עצמם צדיקים והצרות הגיעו בגלל אחרים.
הם לא יכולים להשתחרר מהתפיסה שמצדיקה כל מה שהם חושבים והם לא מסוגלים לחשוב שאולי כל גישתם היא רעה ומנוגדת לתורה.

ולמה הם לא מסוגלים לחשוב או לומר שהם טועים?
בעיקר כי זה פוגע בפרנסה. וגם כי אין אדם משים עצמו רשע.