התורה כחוקה
שלום הרב,
תתקן אותי אם אני טועה, אני חושב שהרב רואה את התורה כמו החוקה המצויה היום בעולם, בעיקרון שלה היא בנויה בצורה מעורפלת עם אמירות חותכות לגבי נושאים מסויים בשביל ליצור אפשרות פרשנות במשך השנים והתקופות השונות שיבואו.
בהנחה שאתה מסכים, יש לי בעיה גדולה עם הגמרא, כשאני לומד אותה והם מביאים סמך לדרשות שלהם, אתה מסתכל על המקור ובחלק גדול של המקרים המקור לא קשור בכלל למה שהם לומדים ממנו, זה נושא אחר לגמריי ואני לא מצליח להבין איך הם אונסים את הפסוקים בצורה כל כך בוטה בשביל לאפשר את הפרשנות שלהם.
מה הם הגבולות? מהם החוקים בשביל זה?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
מדוע לחשוב שיש מישור של דרש?
ולמה שדרשות לא ידרשו לעמוד בקריטריונים של פירוש פשטי?
ואולי לבוא מקסימום על גביהם?
היכן הארכת בהסבר ליסודות הללו?
כך מכתבה ונמסרה התורה, ביחד עם מידות ודרכי הדרש כדי שבמקביל לפשט יהיו גם דרש וסוד. זו הלמ"מ (חלק מתושבע"פ שנמסרה בסיני).
עסקתי בזה במאמר לשורש השני בספר ישלח שרשיו, וכן בספר השני בסדרת לוגיקה תלמודית. ישנה סדרת שלושה מאמרים של דוד הנשקה בהמעין תשלז-ח שכדאי לקרוא.
תודה אז למעשה זהו עיקר החלק של הלמ"מ? ובלי הנחה על צינור זה לא קיים תוקף לתושב"ע?
אם כן, מה דעת הרב על התפיסה המקובלת שהתושב"ע התפתחה בבית שני ולפי כן לא היתה כלל.
נכון, למעט קבלת הציבור שגם לה יש תוקף.
דעתי שזו טעות. תושבע"פ מתפתחת כל הדורות עד ימינו, אבל מקורה מסיני עם תושב"כ. לפי אותה גישה "מקובלת" גם תושב"כ התפתחה לא הרבה קודם.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer