התורה כמגבלה

שו"תקטגוריה: פילוסופיההתורה כמגבלה
דוד שאל לפני 7 שנים

שלום,
אני רוצה להבין מה עמדת הרב בנושא חופש היחיד והגבלתו ע"י התורה. הכוונה לכל הזכויות שהושגו לפני כמה עשרות שנים בנושא חופש הפרט כגון: שוויון בין נשים וגברים, שוויון בין כל בני אדם(ללא הבדל גזע או דת), זכות בחירה של הפרט למנהיג ציבורי, חופש הפולחן. כל אלה ועוד רבים אינם כמובן תואמים את ההלכה המסורתית.
לכן האם עלינו לוותר על הערכים האלה שנראים (לפחות בעיניי) כצודקים וראויים לכל חברה צודקת כדי לחזור לתקופה הישנה שבו שולט מלך וההלכה צריכה לקבוע מהלך חייו של כל הארץ ומגבילה אותו או שמא יש בזה צורך לשינוי? ואם כן היכן עובר הגבול של מה מותר לשנות ומה לא?
תודה רבה.

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 7 שנים

שלום רב. זו שאלה כללית מדיי מכדי לדון בה כאן.
אין תשובה כללית לכולם. כל ערך כזה דורש דיון לעצמו הן באשר לתוכנו והן באשר לאפשרות להתאימו להלכה או לשנות את ההלכה.

החופש מטיל אחריות (לדוד) הגיב לפני 7 שנים

בס"ד ד' בחשון ע"ח

לדוד – שלום רב,

בחירות הבלתי מוגבלת יש ברכה אך יש גם סיכון. כאשר החברה לא מכתיבה ליחיד את עולם הערכים הראוי – עוברת האחריות אליו. הוא יכול להתעלות ולבחור בטוב מתוך הכרה ורצון מלא, והוא יכול חלילה להידרדר לתהומות של עבודה זרה וגילוי עריות, ולניכור, קנאה ושנאה המוציאים את האדם מן העולם.

דווקא באוירה חברתית של חופש, צריכים אנחנו להתחזק מתוך הבנה עמוקה, בדרך של התורה, המעמיקה את אמונתו במקור המוסר ומיישירה את אורחותינו לעשות את הטוב והישר.

בברכה, ש.צ. לוינגר.

השאר תגובה

Back to top button