התחדשות העולם
לכאו' הקב"ה הוא נצחי ללא השתנות, ואין סיבה שלפתע יחליט לשנות דעתו שהרי אין לו זמן. ובעיקר שאין לו השתנות בנסיבות.
ואיך שייך לומר שהעולם הוא מחודש גם לפי האבולוציה בהגזמה 21 מיליארד שנה למה שיחליט פתאום לברוא עולם. שהוא מחודש בזמן מסוים.
ולומר שהעולם הוא קדמון גם קשה מהמורכבות שמוכרח שיש בורא.
ואני מבין שלא שייך לחלק נצח לזמן שהרי הוא אין סוף.
אבל יש פה מורכבות שאני לא מצליח לדייק ולהבין.
תודה רבה.
ראשית, ההנחה שאין בו השתנות אינה הכרחית לדעתי. זו הנחה פילוסופית שנשאבה מפילוסופים עתיקים ואיני רואה שום הכרח בה.
אבל גם אם נניח שאין בו השתנות, הרי ייתכן שמראש (מתי?) הוא החליט על עיתוי כלשהו לבריאת העולם (אפילו על ידי הגרלה, גם אם אין בזמן הזה שום ייחוד. הרי מתיישהו צריך לברוא את העולם). זה לא כרוך בשינוי בו.
ומעבר לזה, מקובל שציר הזמן עצמו נברא עם העולם, ולפני הבריאה לא היה זמן.
זה שהעולם קדמון לא סותר את מורכבותו. הוא יכול להיות מורכב וקדמון. עדיין המורכבות דורשת טעם אבל לא בהכרח סיבה.
"ראשית, ההנחה שאין בו השתנות אינה הכרחית לדעתי. זו הנחה פילוסופית שנשאבה מפילוסופים עתיקים ואיני רואה שום הכרח בה."
מעניין, הרי כל עוד לא ניתנה אוטונומיה לאדם, אין סיבה שיתחדש משהו שלא חשב לפנ"כ ואין סיבה שהנתונים השתנו. והקב"ה שלם א"כ מאיזה טעם יהיה שינוי
"זה שהעולם קדמון לא סותר את מורכבותו. הוא יכול להיות מורכב וקדמון. עדיין המורכבות דורשת טעם אבל לא בהכרח סיבה."
לא הכי הבנתי למה טעם עונה על הבעיה. האם זה לא יהיה כפוף לסיבתיות?
"ומעבר לזה, מקובל שציר הזמן עצמו נברא עם העולם, ולפני הבריאה לא היה זמן"
א"כ זה אומר שא"א בכלל לדבר על היחס בין זמן לנצח. שהם שתי מושגים שונים. שהרי אין חלק מאין סוף,כמו שכת' החובת לבבות פ"ג.
ממש תודה אני בדיוק באמצע הספר שלך "אלוקים משחק בקוביות" ספר נפלא ועבודה מעמיקה רציונלית ולא נותנת תחושה של אמונה בכל מחיר.(כמו ספרים קלאסים שונים מהמגזר הדתי)
תודה רבה
כעת אתה מניח הנחה עוד יותר מופרכת, שאם יש שינוי אצל הקב"ה הוא נגרם על די משהו חיצוני. מדובר בבחירה שלו, ואין לה גורם חיצוני שמפעיל אותו.
טעם אינו סיבה. הרחבתי בספרי המצוי הראשון. ניתן לחפש גם כאן באתר. לכן דבר מורכב ונצחי זוקק טעם (למה הוא כפי שהוא) גם אם אין לו סיבה (שקדמה לו בזמן).
לא הבנתי את ההערה האחרונה על הנצח.
בדר"כ שינוי מגיע ע"י אי הבנה ראשונית או שמתברר שהדבר הראשון לא מתאים לנסיבות הקיימות.
דבר שלם וטוב לא משנים אלא משיעמום וכו'. וכ"ז אצל הקב"ה לא שייך.
אלא א"כ תאמר שאצלו שייך! ולאין לנו השגה מדוע שזה כלול במה לפני שנאמר שלא שואלים.
כוונתי שאין סוף א"א לחלק לזמנים, שהרי אם נעלים דקה מתוך האין סוף ונעמיד מולו אין סוף שלא נלקח ממנו דקה, יצא שהאין סוף השני יותר גדול שאין לו חיסרון של דקה. וזה לא סביר לחלק שיש אי"ס יותר גדול ופחות. אלא הנצח הוא דבר אחד שאינו בר חילוק.
וא"כ הנצח שלהבנתי הוא מילה נרדפת לאי"ס א"א לדבר ביחס של זמן. וא"כ שאנו נמצאים בתבנית של זמן אפשר לומר התחיל. אבל ביחס לאין סוף לא שייך להצביע על נקודת התחלה שהרי אינו מתחלק.
הניתוח שלך כולו הוא אנושי ולא רלוונטי לקב"ה.
התיאור שלך את האינסוף לוקה באי הבנות מתמטיות לגבי אינסוף שהיו גם לבעל חובות הלבבות. כבר עניתי על כך כמה פעמים כאן ותוכל לחפש.
יש לך מיקום יותר ספציפי.
אשמח.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer