התייחסות לטעמים מיסטיים בהלכה
שלום הרב,
מעניין אותי יחס הרב לטעמים מיסטיים בהלכה-
לדוג' נטילת ידיים של בוקר (סי' ד' סע' ב' שו"ע) פוסק מרן "ידקדק לערות עליהם שלוש פעמים להעביר רוח – רעה ששורה עליהן".
אכן יש גם את הטעם של נקיות, אך ישנם נפ"מ אם אין מקבלים טעם זה של רוח-רעה (שינה עם כפפות וכדו', הצורך בברכה על הנטילה (משנ"ב ס"ק ח' על סימן דנן) וכו').
אשמח אם הרב יענה בצורה כוללת ללא מחויבות לדוגמא הספציפית שהבאתי (אלא אם הוא רואה בה פגם וכדו').
תודה מראש.
ככלל אין לי עסק בנסתרות, ואני גם די מפקפק באמירות בתחומים אלו. הרמב"ם גם הוא דחה אותן בד"כ.
אמנם נדמה לי שכל עוד אין ראיה ברורה שמדובר בטעות אין אפשרות לדחות את הדברים המופיעים בגמרא. אבל מבין הדברים שמופיעים רק בראשונים בהחלט אפשר לבחור בטעם שאינו מיסטי.
פעמים רבות הטעם המיסטי הוא כסות לטעם פסיכולוגי וכדומה (ראה בכמה מאמרים על האגדות בריש עין יעקב).
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer