התייעצות על אמונה

שלום הרב. 
 
רציתי להיוועץ בך לגבי משהו שקשור באמונה. אני בן 18 ומתחבט מאוד בנושא. 
בתשובה כאן כתבת שאין איסור של חקירת האמונה, אולם ייתכן שהוא קיים אצל אנשים בלי מיומנות פילוסופית או שיצרם מניע אותם להטיל ספק ולהסיתם לעברה. בכל אופן, אספר לך בגדול איך זה פוגש אותי: אני בא מבית מסורתי-דתי עד שלפני כמה שנים התחזקתי קצת יותר, וקצת אחרי ההתחזקות שלי (שהייתה מאמונה תמימה לגמרי) נחשפתי במרשתת לאתר שדיברו שם כמה גולשים על דת ופילוסופיה. זה חשף אותי לשני דברים עיקריים: 1. ספקות שהתעוררו אצלי מחמת אותו ידע, אני ממש זוכר רגעים שבהם הייתי מאוד מוטרד מביקורת המקרא וכד׳, 2. סקרנות הולכת וגוברת. הידע הרחב שנחשפתי אליו (שהיה בעוד נושאים חות מפילוסופיה) דיגדג אצלי הרבה את החוש הסקרני שמימלא קיים בי וגרם לי לרצות להיות גם בעל ידע רחב.
הבנתי שחקירת האמונה יכולה גם לענות לי על שאלות וגם להפוך אותי לאדם חכם יותר. בכל מקרה, בשלב מסוים הבנתי שאני לא בנוי נפשית לחקור את האמונה (גיל צעיר, בלבול וכו׳), והחלטתי להניח לנושא (לא באמת הנחתי לו לגמרי כי הנושא כן סיקרן אותי, אך לא בניתי חקירה שיטתית וגם לא קראתי ספרים). היום אני כבר אחרי בית ספר ומרגיש הרבה יותר מוכן. גם יוצא לי לגעת לפעמים בתכנים פילוסופיים ולהיחשף לידע שפעם היה מאוד מפחיד אותי. אבל אני לא יודע עד כמה יש לי ספקות. אם ישאלו אותי אני אגיד שאני מאמין בה׳, אבל בפנים אין לי באמת ידיעה שהוא קיים. בנוסף, אני נוטה להקפיד במצוות שהן יותר בן אדם לחברו (כנראה זה קשור לOCD שלי) או הלכות שבת וחגים יותר חשובות לי, לעומת זאת אני לא מרגיש ממש מחויבות לברך על האוכל. אני מאוד רוצה להיות אדם שיש לו דעות ויודע מה הוא עושה בחיים, לכן מסורתיות לא מחויבת הלכתית שבאה מאינרציה לא באה בחשבון עבורי, ואם אני עובד ה׳ אז אני רוצה שזה יהיה מבוסס ומחויב. כנ״ל אחרת, לכל דעה. יש לי שאלות פילוסופיות – אבל יותר בכיוון של פילוסופיה פוליטית או האם באמת יש לי בחירה או נפש. כשאני נחשף לביקורת המקרא, זה לא מלחיץ אותי, למרות שאין לי באמת הרבה לטעון נגד זה. עד לא מזמן נלחצתי מהמחשבה שהנצרות היא האמת, אבל גם זה מתחיל לקבל ממני אדישות. אולי זה הOCD ,עצם זה שנולדתי לזה ואולי גם טיפה היגיון, אבל אני לא יודע למה באמת אני מרגיש מחויב למצוות מסוימות. 
הסקרנות נשארה בעינה, הייתי שמח מאוד להיות חכם יותר ואני ממש רוצה לפתח הרגלים של לימוד איכותי והבנה טובה יותר של העולם, אבל אני ממש מבולבל האם מותר לי לעשות את זה לאור הקישור של השאלה לעיל. אפשר להגיד שאני אפילו פוחד מכך שאעבור על האיסור הזה. 
אני מקווה שהסברתי את עצמי כראוי. בגדול שאלתי היא מה אתה חושב שההלכה בעניין הזה היא בנושא שלי, ובאופן כללי איך היית ממליץ לאדם במצבי לגשת לעניין הדתי, הפילוסופי וכו׳. אשמח לעצה מאדם שמבין יותר. אני מצר ומצטער על האריכות, אבל אשמח מאוד לתשובה שברה מיישוב דעת והבנה (: