התנך כפשוטו
שלום הרב, ע"מ לחיות בשלום עם דרווין והאבולוציה אנחנו מפרשים את התנך בצורה אלגורית ולא מייחסים לסיפורים משמעות עובדתית. זה נשמע טוב ביחס לסיפורי המבול ודומיהם אבל אם מסתכלים על התורה בצורה אובייקטיבית שמים לב לחשיבות שהיא נותנת לפרטים העובדתיים וההיסטוריים, בגיליהם של בני אדם הראשונים, עד לרמת הדיוק של מתי נולד הילד הזה והזה. ובכלל, לאורך כל התורה יש לתורה עניין רב בפרטים הקטנים ביותר. אז מה פתאום לטעון שהתורה בכלל באה להעביר דרך חיים מופשטת ולא לשמש ספר הסטוריה?
מעבר לזה, בחקר ההיסטוריה של הדת ישנם המון סיבות פסיכולוגיות להיווצרות הדת, העברתה מדור לדור והמצאת מיתוסים כעין יציאת מצרים, למה לנו להאחז בצורה כמעט פונדמנטליסטית ביהדות ולא לבחון את האלטרנטיבה שהיהדות הומצאה לפני כמה אלפי שנה כמו דתות רבות אחרות?