חב"ד

תודה על המענה הארוך. אני מעריך את זה.

בהחלט קראתי את הדברים בנחת ויישוב הדעת, ואני יכול להבין חלק מהדברים.

אני מסכים אתך בהחלט שיש בעיה עם "מסבירנים". למרות שזו בעיה כללית אצל כל "דובר" מטעם.

בכל זאת, אעיר ברשותך מספר על מספר נקודות שהעלית:

לעניין הציונות – אכן נוח לחב"ד להישאר עמומים בעניין הזה מכמה סיבות. אבל מצד שני גם צריך לזכור שהעמדה התיאולוגית של חב"ד בעניין היא לא שחור ולבן, כך שאם חב"ד תנסה להסביר את זה לציבור, יתקבל בציבור רושם מוטעה מאוד וחוטא לאמת. למשל, דעתו של הרבי מליובאוויטש היא שצה"ל אינו קשור לציונות (ולכאורה גם כלל ארגוני הביטחון, אם כי יש אולי לדון לגבי המשטרה שאחראית על שמירת החוק), כפי שארוגני ה"שמירה" בקהילות יהודיות בארה"ב אינן קשורות לציונות. כמו כן הוא עודד במפורש הרחבת יישובים קיימים והקמת יישובים חדשים בארץ. דעתו על שליטה בחבלי ה"שטחים" ידועה. עודד יהודים לעלות לארץ, ועוד ועוד. נכון שמהצד השני יש את ההתנגדות לשיטת הציונות. אך כאמור, זו הגדרה שיהיה קשה להסביר לציבור ללא הכתמת חב"ד והחטאת האמת, שלא כסאטמר. למרות שכפי שכתבתי, אני מסכים שיש גם נוחות בעמימות.
לעניין הסגידה לרבי – אני לא טוען שהסגידה לרבי היא שולית. היא רבה, מאוד. מה שאני טוען הוא ש"סגידה" זו אינה מתקרבת לעבודה זרה (אולי אני מבין לא נכון את ההגדרה שלך ל"סגידה"). בכלל זה – חב"דיים אינם מתפללים לרבי. בחב"ד כן מאמינים שהשפע האלקי היורד לעולם עובר דרך נשיא הדור, שהוא הרבי (בדומה לאמונה בשאר זרמי החסידות, אולי בצורה מוגדרת יותר). המשל שממשילים לזה הוא חיות הנשמה העוברת דרך המוח לשאר האיברים (אני לא נכנס לנכונות של המשל בהשוואה למדע, אלא לעניין), כפי שמובא בספר התניא בפרק ב'. אך אחרי הכל, לא מייחסים לרבי כוחות שמיוחסים לקב"ה.
שוב אתה מזכיר שלחב"ד יש תוספות בתפילה. אינני מבין לאיזו תוספת אתה מתכוון. לשיעור התהלים היומי שאומרים אחרי התפילה? לשיעור התניא היומי שלומדים לפני התפילה? באמת שלא הבנתי. לעניין "זעקות משונות על הרבי", אני מתאר שאתה מתכוון להכרזה "יחי אדוננו" וכו' – רבים בחב"ד רואים בהכרזה זו שגעון (אם כי לפני פטירת הרבי הרוב היו מכריזים לעיתים הכרזה זו, אך זה היה בחייו והדין עם זה מעט שונה).
לעניין "מנהגים משונים", בציון כדוגמה את מנהג היריקה ב"עלינו לשבח", דווקא מנהג זה מקורו ישן ומוזכר בט"ז יו"ד קע"ט סק"ה ובעוד מקומות.
לעניין התחושה שלך שחב"ד היא סוג של כת – ממחשבה שלי, נדמה לי שהדבר שהכי מאפיין כתות היא חוסר היכולת להתנגד לרוח הכת בתוך הכת ודריסה טוטאלית של מתנגדי הכת. דבר זה אינו קיים בחב"ד. אינני מדבר רק על מי שמפסיק לקיים מצוות שאינו נדחה מבית הכנסת, בית המדרש ומוסדות הלימוד. אני מדבר גם על מי שיחלוק על הרבי בדבר מה, אם יעשה זאת בצורה שאינה מתריסה, לא יגורש מחב"ד ולא יוחרם. אני כותב את זה מהיכרות אישית עם כאלו אנשים (אמנם מספר מצומצם).
עוד דבר שחשוב לי להתייחס אליו הוא ההתפתלות המוכרת של כל חב"די כששואלים אותו על חיי הרבי היום. אכתוב לך את האמת. כל אלו שאינם נמנים על הזרם ה"משיחיסטי" בהחלט ברור להם שהרבי הסתלק. כדברי במייל הקודם, גם חלק גדול מהזרם ה"משיחיסטי" מודים בזה לאחר שמתבגרים (אם כי לא תמיד יאמרו זאת במפורש), אלא שהם בעיקר ימשיכו לטעון שיש עניין לפרסם את הרבי כמשיח. העניין הוא אחר. ההנחה בחב"ד היא שהרבי ממשיך להיות "נשיא הדור" גם אחרי פטירתו, כולל שהאור האלוקי עובר דרכו (כלעיל) וכו'. לקו מחשבה יש יסודות איתנים בדברי הרבי עצמו על חותנו, הרבי הריי"צ. הרבי החשיב ברבים את חותנו ל"נשיא הדור" עשרות שנים אחרי שנפטר. החסידים, באותה העת ממש החשיבו את הרבי ל"נשיא הדור" ולא את חותנו, וקיבלו את דברי הרבי כסוג של ענווה וסוג של אמירה שהרבי הוא בעצם ממשיך דרכו של חותנו ולא משהו נפרד.
לאחר פטירת הרבי, טענות אלו חזרו ביתר שאת לגבי הרבי עצמו. אלא שהעניין נהפך לקשה: אם הרבי נפטר, במה הוא שונה מחמיו שנפטר ומאז כבר לא היה "נשיא הדור" אלא חתנו? כמו כן, אם אתה אומר שנשיא דור שנפטר יכול להיות "נשיא דור" גם אחרי מותו, אז מדוע הרבי הוא נשיא הדור ולא משה רבינו בכבודו ובעצמו? מכאן בדיוק הגיעה המחשבה (שגם לה יסודות בדברי הרבי על חמיו) שהרבי אמנם נפטר, אך נשמתו נמצאת עם צאן מרעיתו בדיוק כבחייו, שלא כשאר הצדיקים שנשמתם אינה חיה עם צאן מרעיתם לאחר שנפטרו כבחייהם. זה סוג של סינתזה בין "חי" ל"נפטר" מבחינה תיאולוגית שפותרת את היות הרבי "נשיא הדור" גם היום.
ומכאן בדיוק מגיעה ההתפתלות. כי עדיין אין המצאה של הגדרה ברורה חב"דית למצב הזה, וברגע שחב"די (לא "משיחיסט") אומר על הרבי שהוא "נפטר", זה לא עובר לו טוב בגרון, לא בגלל שהוא חושב שהרבי חי, אלא בגלל ש"נפטר" זה אומר שהוא כבר לא נשיא הדור. ולכן תמיד תהיה הדגשה על "חי ברוחניות איתנו" וכדו'.
פתרון נוסף שהשתרש יותר מאוחר הוא לומר שככל שיש נשיא דור אחר, ה"נשיאות" עוברת אליו, ואם אין, ה"נשיאות" נשארת אצל האחרון בשרשרת. כיון שבחב"ד מקובל ש"נשיא הדור" חייב להיות גם נשיא חב"ד, הרי לך שאין מחליף ומשכך הרבי הוא "נשיא הדור" עד ביאת גואל צדק (שהרבה בחב"ד יאמרו שזה הוא בעצמו. אגב, גם לזה יש מקורות מחשבתיים ביסודות חב"ד ואכמ"ל).
הפרט האחרון שרציתי להתייחס אליו, הוא למה שכתבת על מה שכתבתי על העובדה שיש יסודות במשנתך שמוכרים בחב"ד היטב כבר ברבה שנים. אני לגמרי מסכים עם דבריך. אך מה שהתכוונתי לכתוב הוא לא שיש לי בעיה עם זה שלא הזכרת את חב"ד כמקור לדבריך, וגם לא שדבריך הם העתקה וכדו', כי אתה בהחלט צודק שיש את מי שמנסח ובונה מזה שיטה וכו'. מה שהתכוונתי הוא שצרם לי בכמה שיעורים לשמוע ממך יסודות בעבודת ה' שעליהם בדיוק חונכתי בחב"ד, לשמוע ממך שזו לדעתך האמת, ואז לשמוע שאתה סבור שבאשמת החסידים והחסידות יש טעויות ואנשים נוהרים אחרי אותם טעויות (כדוגמה הבאתי את עניין ה"קומה הראשונה" בעבדת ה', כדלעיל במייל הקודם שלי).

כאמור, אני מודה לך על המענה, ובכלל על פועלך הרב, ועל הזמן שאתה מקדיש כדי לענות לאנשים מכל הסוגים.

בברכה מרובה,

שלום רב.
אתייחס בקצרה רק לכמה נקודות שהתחדשו כאן.
א. לעניין הנידוי והיחס לבעלי השקפות אחרות. אני שמח לשמוע שזהו המצב, אבל זה רחוק מלהיות תנאי הכרח לכת. המושג כת הוא עמום למדיי ויש לו הרבה מאפיינים (עמדתי על כך בטור 19 לגבי הר המור. אני חושב שגם הם לא מנדים).
ב. כל הדיבורים ומשחקי המילים על נשיא הדור אלו בדיוק דיבורים כיתתיים במחילה. מליצות עמומות שמנסות לרקוד על שתי החתונות. כתות שנתקלות בעובדות שפורכות את האמונות שלהן מתחילות בתירוצים ודיבורים עמומים כי לעולם מבחינתן לא ייתכן שהן טעו. זו בדיוק כיתתיות.
ג. זה שיש לדברים כלשהם מקורות בכתבי הרבי או בכתבי חב"ד בכלל לא משנה לי מאומה. זה שהבעיה מתחילה אצלו לא פותר אותה אלא מעמיק אותה.
אתה מזכיר לי סיפור ששמעתי מבנו של הרב שך (ד"ר אפרים שך), שהיה אצל הרבי בחלוקת דולרים. הרבי שמע מיהו וביקש ממנו שכשהוא מגיע לארץ שיאמר לאביו "זה לא אני, אלו החסידים שלי". אפרים סיפר שכשהגיע לאביו ואמר לו מה שהרבי מסר, ענה לו הרב שך: להבא שיאמר את זה לחסידים שלו ולא לי. ודפח"ח.
ד. גם אם יש יסוד כלשהו מדבריי במשנת חב"ד זה לא בהכרח סותר את הביקורת שלי עליהם, מפני שמדובר בהרבה כתבים ובהחלט ייתכנו בהם הרבה סתירות ו/או מחלוקות (כמו בכל מכלול גדול של כתבים).
שבוע טוב,

https://youtu.be/uGDkp-h58sQ?si=JmpC-fO_I5GrH4mh
סרטון הומוריסטי על הרבי מחבד של היהודים באים, דומה מאוד על הסיפור שתמיד הרב מספר עם הבן של הרב שך.

אכן יש בזה מדבריי.

בקשר לעניין חיי הרבי, מקור הדברים הוא בספר התניא איגרת הקודש סימן כ"ז, שם כתוב כי לאחר הסתלקות הצדיק הרי שהשפעתו לתלמידיו היא הרבה יותר מבחייו (ע"פ שיחת י' שבט תשכ"ו יש להסביר בהיגיון רב מדוע מדובר דווקא על חסידי חב"ד), דהיינו אף שההשפעה בחייו הייתה ממש גשמית וגלויה, ההשפעה לאחר הסתלקותו עולה על כך. (אתה יכול גם לומר שהבעיה התחילה בבעל התניא, אם אתה רוצה גם בבעל שם טוב).
בקשר לתפילות והנוסחאות, אם איני טועה, בחיי הרמב"ם היו מוסיפים בקדיש נוסח מיוחד לזכות הרמב"ם (טעון בירור).
וכן, באופן כללי, הרבה דברים בחב"ד קשה להבין נכון אם אתה לא מבפנים, תורת חב"ד חושבת בצורה אחרת והפכית מכל דבר בעולם הזה, גם דברים שנראים לאחר טעות, אחרי לימוד תורת חב"ד מובן מדוע אין שם כפירה, ולומר שמי שלא יכול להסביר את זה נכון לא צריך להיות חסיד חב"ד, הרי זה כמו לומר שיהודי שלא יודע להוכיח למה היהדות היא דת האמת בלבד לא ינהג במנהגיה כלל.
בקשר לסיפור עם ש"ך, לא שמענו ולא ראינו תיעוד של הביקור הזה, אם היה קורה היה אמור להתפרסם יותר, בד"כ פחות מאמינים לצד הנפגע.
בכלל כל המאבק הזה בש"ך לא היה אישי, כי אם רעיוני, תראה את השיחות של הרבי, הוא מדבר בכלל בכאב על עצם העניין איך יכול יהודי לומר דברים שאין להם מקום ע"פ תורת אמת, ותמיד מוסבר גם למה.
בכבוד רב, שבת שלום