חברה מעורבת

שלום רונן. ראשית, חילקת נכון בין שתי שאלות שונות: מהי צורת החברה האוטופית, וכיצד נכון לנהוג כיום במצב הנתון שלנו. לפחות בימינו נראה לי שהדיון תיאורטי. אנחנו חיים בחברה מעורבת. התעלמות מזה היא התעלמות מהמציאות. השאלה עד היכן להרחיק  לכת. יש מקום לשים סייגים. למשל, שירות צבאי קרבי משותף לא נראה לי מומלץ. ועדיין טענתי היא שצריך קודם לקבל החלטה אסטרטגית האם מקבלים את העובדה שהחברה מעורבת ואז חושבים היכן וכיצד לשים סייגים או לא. על כך דיברתי ולא על זה שאין גווני ביניים. ברור שיש דברים שלא נעשה יחד (מקלחות משותפות וכדומה). אין טעם לפרשנות פורמליסטית כזאת. ככלל, להתרשמותי גם באוטופיה עדיף שהחברה תהיה מעורבת באופן בסיסי. נכון שיש לזה חסרונות, אבל דומני שהמעלות גדולות מהחסרונות. זו כמובן התרשמות ולא תוצאה של מחקר, כמו שאף אחד אחר לא גיבש את עמדתו בנושא זה על סמך מחקר שיטתי. יש סברות וסברות הפוכות לכל דבר, וכל אדם מגבש את עמדתו לשיטתו. יש יתרונות לחברה מעורבת לא רק כהכנה לחיים אלא גם מהותית ועקרונית. יש תרומה של כל אחד מהמינים לחברה שייגרעו את היא תהיה חד מינית. מעבר לזה יש גם את ההכנה הנכונה יותר (לדעתי) לחיים, וכמובן את השוויון המעמדי בין המינים. בבי"ס גם לדעתי עדיף שיהיה נפרד בגלל כמה סיבות: נטיות לימודיות וחינוכיות שונות של בנים ובנות. זהותו המגדרית של המחנך. התערובת מסיחה את הדעת מהלימוד. למעט זה, אין בבי"ס משהו שונה במהותו מכל מסגרת אחרת. ולבסוף, כשבניי/בנותיי יחליטו לקבל ממני הוראות אחשוב מה אני אורה להם. בינתיים זו הלכתא למשיחא.