חומרות
ראיתי שהרב אמר שהגדיר רב כמחמיר או מיקל זו טעות, כיון שכל חומרא היא גם קולה מהצד השני.
זה כמובן נכון, אבל כשאנשים אומרים על רב שהוא מחמיר בד"כ הכונה לרב שלא פוסק הלכה כדעה המחמירה אלא חושש לדבריו במקום איסור. אך לא קובע הלכה כן
דוגמא- מי שלא עושה מלאכה בצאת השבת כדעת רבנו תם, אך מכניס שבת כדעת רא ממיץ חוששני שיש רבים כאלה.
ובאותו עניין, האם לא על זה נאמר בגמרא כחומרי בש וחומרי בה שוטה? זה ממש לתפוס את החבל משני קצותיו? או שהגמרא דיברה דווקא כשנפסקה הלכה כדברי אחד מהם?
(או כמו שהיה אומר הרב עובדיה על חמורו של ר פנחס בן יאיר "יש חמור מחמיר, ויש מחמיר חמור")
למה קוראים מחמיר זו סמנטיקה. אני דיברתי על השוואות בין פסיקה מחמירה למקילה. זה תלוי בכמות האופציות שכל פסיקה פותחת. כאן דיברתי על השוואות בין מחיר של שתי הכרעות אפשריות לסיטואציה נתונה (ועל כך אמרתי שבד"כ אי אפשר להגדיר איזו מחמירה ואיזו מקילה, כי בשתיהן יש מחיר). אבל גם זה לא מה שאתה תיארת. אתה דיברת על מקרה פרטי של המשמעות הראשונה: מישהו שסוגר אופציות באופן מיותר וחסר הצדקה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer