חוסר וודאות פילוסופית לעומת מדעית
שלום כבוד הרב.
בנוגע למסקנה של הרב בחוברת החמישית שצירוף הטענות יוצר טענה חזקה וסבירה יותר מפירודן.הרב כתב שאין וודאות אך יותר סביר לטעון כך,וזהו אינו ספק 50/50.
הרב גם כתב שהרבה החלטות שלנו בחיים בנויים על תיאוריות,אפילו מדעיות אע"פ שהן אינן וודאיות.
אם כך- גם בנוגע לתובנות המדעיות שלנו אנו צריכים לגלות ענווה ולהבין שככל הנראה,בגלל חוסר הוודאות הן יופרכו מתישהו בעתיד ונפעל על פיהן עד שיופרכו.
כל זה במדע, אבל בנוגע לפילוסופיה אפשר להגיע למבוי סתום ולא יהיה לנו דרך להפריכו בעתיד כי בסופו של דבר אלו תיאוריות פילוסופיות,ואין להן אחיזה בטבע.אך האם העובדה שאנו לא יכולים להפריכו אז זה אומר שאין לזה הפרכה?
הדוגמה של השוטה היא הנחה פילוסופית שמתחברת עם המדע,ולכן יהיה ניתן למצוא לה הפרכה בעתיד,ולגלות אולי בעתיד שלא בכל מקרה שאדם מתנהג מוזר הוא גם שוטה. אך הנחה פילוסופית נטו ובלי אחיזה במציאות ושלא נמצא לה הפרכה בעתיד אין זה אומר שאין לה הפרכה?
מה שלא ניתן להפריכו אינו בר הפרכה. לטאוטולוגיה הזאת אני מסכים. מה השאלה?
למה לפעול ע"פ דבר שלא שייך בכלל לתת לו אחוזי וודאות?כאשר האחוזים האלו אמורים להינתן ע"י מחקר מדעי ועם אחיזה בטבע?
איני מבין את השאלה. הסברתי במחברת והצגתי את הטיעונים השונים. אם לא השתכנעת – לבריאות. אבל את השאלה שלך איני מבין. וכי רק למדע יש כוח לתת אחוזי וודאות? הרי גם הוא ואישושיו והפרכותיו הם פונקציה של הנחות יסוד אפריוריות.
כנראה פשוט קשה לי לקחת את תיאוריית צירוף הטענות שהזכרת, לתובנה על טבעית…אך בסופו של דבר אין באמת הבדל. תודה על התשובה.
זה לא תערו של אוקאהם איתי?
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer