חופש ביטוי

ייתכן, להשתיק את משתיק המשתיקים… אבל זה נראה כבר כחוסר טעם
וגם בשלב מסוים המילה מתחילה לאבד משמעות כשחוזרים עליה הרבה פעמים, וזה הופך למאוד לא נוח

נשאלה מתי זה "יותר מדיי". בהודעתי ניסיתי לרמוז לך בדרך צינית בדיוק על זה. אם כל מי שמביע דעה נחשב משתיק אז גם את השתקת אותי. בקיצור, הבעת דעה אינה השתקה.

אבל דמוניזציה זאת השתקה לא?
כולל דמוניזציה של המשתיקים
"כת החטופים", "כנסיית השמאל"

ממש לא. כינויים כאלה אינם השתקה, משלוש סיבות: 1. אם הכינויים נכונים אז זה תיאור. כאן הם נכונים בעליל. זו בהחלט דת וכנסיה. 2. הכינויים הללו הם מתונים ואינם השתקה אלא תיאור. לדעתי זו דת וכנסייה. 3. השתקה פירושה אי מתן אפשרות לבטא עמדות. מעולם לא סגרתי בפני מישהו כזה אפשרות להתבטא, מה שאי אפשר לומר על מאמיני הדת ההיא שכל מי שלא מסכים איתם הוא רוצח אנטי מוסרי ומושחת וברברי. ההשוואה ממש חסרת בסיס.

אבל אם לדעתם מי שלא מסכים איתם הוא באמת אנטי מוסרי ומושחת?
מבחינתם זה נכון, אז זה תיאור, לא השתקה.

וגם הם לא מונעים ממי שלא מסכים איתם להתבטא, פשוט כי אין להם את היכולת לעשות זאת, חוץ מהניסיון להוריד את הלגיטימציה שלהם על ידי תיאורים, כמו שאתה עושה, לא?

אכן נכון. אם לדעתם זהו המצב אז שימוש בכינויים כאלה הוא לגמרי מוצדק. ועדיין יש מקם לבחון את ההיגיון שביסוד מה שהם חושבים. ומכיוון שמה שהם חושבים מופרך (לבי רצח החטופים), איני מקבל את ההשוואה הזאת. כל אחד יכול להחזיק בכל דעה ולשיטתך זה תמיד יהיה מוצדק לשיטתו. אם אדם אומר שביבי מפעיל מכונת רעל (מה שנכון במידה רבה), ולא שם לב (או לא רוצה לשים לב) שהוא עצמו מפעיל מכונת רעל פי אלף אלימה ומשתיקה, אין לי מה לומר לו. הסימטריה שנעשית באופן מלאכותי יכולה להצדיק הכל.

הם בהחלט מונעים את חופש הביטוי. למשל בתקשורת שולטת עמדה אחת בצורה מאד ברורה וחד משמעית. וכך באקדמיה, במילייה האמנותי-תרבותי, וכך במקומות עבודה שונים (היי טק ומשרדי עורכי דין). העובדה היא שאנשים במקומות הללו נמצאים בארון ולא מעזים להביע עמדה שונה. מישהו היה מעלה בדעתו להשבית את האוניברסיטה או את ההסתדרות בגלל צעד ממשלתי שמאלה? (למשל על קיום עסקת חטופים.) זה לא יעלה על הדעת, ובצדק. אבל בעד עסקת חטופים זה נראה להם מובן מאליו. הוא הדין לגבי הרפורמה המשפטית (מי יעלה בדעתו להשבית אוניברסיטה על מדיניות אקטיביסטית מדיי של ביהמ"ש או על כך שהממשלה לא נלחמת בביהמ"ש?).
כשאתה מביע עמדה וצועקים עליך או נעלבים במקום לדון איתך, זו השתקה. כך גם כשכל אדם שמביע עמדה נגד להט"ב או נגד עסקת חטופים הוא הומופוב או רוצח זו לא הבעת עמדה אלא השתקה.
אגב, היחס לדתיים הוא כאל כנסייה בהגדרה, והם לא בהכרח רואים בזה עלבון. אלא שמשמאל ישנה תחושה שהם חופשיים ולא מוטים ואין להם דוגמות, ולכן השימוש במונח כנסייה. כתבתי לא פעם שיש כנסיות מכל הצדדים. הם רואים בזה השתקה כי זכות ההשתקה שמורה רק להם כידוע.
הדיון הזה נראה לי ממש מיותר. אם את לא רואה את זה, אזז בעיניי זהו סוג של עיוורון. אבל כך או כך כנראה שלא אצליח להסביר לך את ההבדל בין הצדדים. לי הוא נראה מובן מאליו. קשה מאד להסביר מדוע סימטריזציות מלאכותיות כאלה הן חסרות שחר.

"התקשורת והאקדמיה" נשמע לי מכליל. ערוץ 14 שמאלני? ישראל היום? מקור ראשון? אלו גם ערוצי תקשורת פופולריים.
באוניברסיטת בר אילן ובאוניברסיטת אריאל שמאלנים יכולים להתבטא חופשי?
במשרדי עורכי דין בירושלים, מי לדעתך מטפס בהיררכיה במשרד, השמאלנים או הימנים? מי צריך יותר לסתום שם את הפה שלו כדי לשמור על מקום העבודה?
משפחות החטופים חוטפות הרבה חרא מהציבור. אם באמת הייתה השתקת פיות, הן לא היו חוטפות כל כך הרבה קללות ואיומים

ודרך אגב לא אמרתי שאין לך זכות להשתיק את המשתיקים. אולי אפילו זה הדבר המוסרי לעשות אני לא יודעת. רק אמרתי שנראה לי שיש פה פרדוקס.

ולציין פרדוקס זה לא אותו הדבר כמו לנסות לייצר סימטריה, במידה ואני מבינה נכון את שני המושגים.
פרדוקס לא בא להצדיק שום דבר

לי,
התבטאות טכנית, היא לא השתקה.
ביטויי שנאה מסיתים, איומים, אלימות, סנקציות, ענישה, חקיקה נגד; כל אלו השתקה.
סתם התנסות סובייקטיבית שלי; אני עוסק בתחום הקולנוע, ויוצרים מהצד הנכון כמעט ולא צולחים את המשוכה הראשונה של הוועדות לפרסים או וועדות לקרנות מימון. יש חרמות וסנקציות משמאל על יצירות מימין – עניין יומיומי. וחשוב לציין שאלו לא צריכות להיות יצירות שעוסקות בסכסוך, מספיק שיגיעו מיוצרים כובשים. זה מעט דוגמאות מתחום קטן. בארה"ב ידוע שסטודנטים מפחדים על הציונים שלהם, לא יודע מה המצב בארץ בעניין. יש לי עוד דוגמאות בקנה, וכמובן שאפשר למצוא פרקטיקות כאלו בכל מקום, אבל מהי התמונה הרחבה.
בהכללה, פרקטיקות ההתנגדות של השמאל שונות משל הימין באופן הזה ואפשר להאריך בזה רבות.
הדוגמה שלך עם משרדי עורכי דין היא מעולה, אשתי רו"ח בירושלים, ויש איתה במשרד שמאלנים כבדים. ככל הידוע לי הם אינם מופלים בשום אופן. יש סיפורים רבים של אנשי תקשורת ואקדמיה ימנים שסבלו מסנקציות רבות, לא מכיר סיפורים הפוכים. כמובן שבעיר ימנית כמו ירושלים תוכל למצוא התנהגויות לא ראויות במשרד זה או אחר, אבל שוב, מה התמונה הרחבה. ושוב, בהכללה גסה; ימין מתווכח עם השמאל, ושמאל משתיק את הימין. הוויכוח, כמו שאמר מיכי, הוא באיך שרואה הימני את השמלאני – אח תועה ולעיתים מסוכן. והשמאלני את הימני – גזען, הומפוב. תומך דיקטטורה ותומך ברצח עם ומעל כל זה מעוניין במות החטופים.

אגב, חקיקה נגד חופש הביטוי מגיעה היום מהימין (כי הוא בשלטון) אני לא טוען חלילה שהימין על כל שריו ועבדיו ליברלים מצטיינים.

אכן מכליל. כתבתי כאן בקצרה, אבל המשמעות נראית לי לגמרי ברורה. ערוצים 1-2-3. ערוץ 14 קם כנגד ההשתקות הללו (רק אזכיר לך את היוזמה בכנסת לסגור את ישראל היום, ואת הרדיפה המתמדת אחרי ערוץ 7 וסגירתו).
לגבי האקדמיה יש לי כמה חידושים בשבילך. אני עובד בבר אילן והמצב שם לא שונה מאד מזה שבתל אביב. ההשתקה מעט פחותה, ותלוי באיזו מחלקה. אבל עדיין היא נעשית לאותו כיוון. וככל שאני מכיר באריאל ממש לא קיימת השתקה הפוכה. לגבי משרדי עו"ד וחברות הייטק אלו מן המפורסמות. כך גם לגבי ההסתדרות. ולדעתי גם במשרדי עו"ד בירושלים אין השתקה הפוכה (מאיפה הוצאת את זה?).
משפחות החטופים חוטפות מעט מאד מהציבור בגלל שמתחשבים בהן. היו צריכות לספוג הרבה יותר לולא מצבם הקשה. ההסתה וההשתקה שלהן היא שערורייתית.
כפי שכתבתי, אין בדיון הזה טעם. יש מצב שלי הוא ברור לגמרי, אבל אכן לא עשיתי סטטיסטיקה. כשאני שומע את השיח באוניברסיטה איני צריך סטטיסטיקה (וזה עוד בבר אילן).
אגב, יש השתקות גם מימין, ובוודאי שיש חקיקות לא ראויות. כאמור, יש כנסיות מכל הצדדים, והסברתי מדוע אני מתמקד בזו שמשמאל.

לגבי ירושלים- כך שמעתי מחברה שלמדה משפטים בעברית ועשתה את ההתמחות בירושלים. לא מדובר בניסיון אישי שלי.

לגבי הדיון- הוא נעשה קצת אמוציונלי, לפחות מהצד שלי, לא יודעת מה קורה אצלכם.
השאלה המקורית בכלל הייתה תיאורטית – מה נחשב השתקה (למשל, דמוניזציה?), והאם יש פרדוקס בלהשתיק את המשתיקים בגלל שהם משתיקים.

ואם הבנתי נכון, ראוי לעשות לליברלים "דמוניזציה", מפני שהם רואים את עצמם כמי שלא חושבים בצורה של דמונים ואידאות (סליחה, בדיוק קראתי את טור 239…), ויש להעמיד אותם על טעותם.