חוק המספרים הגדולים

שלום הרב מיכי,
אם הבנתי נכון, חוק המספרים הגדולים אומר (בהגדרה לא הכי מדויקת) שאם אתה צופה בסדרה אינסופית של תצפיות מקריות שאינן תלויות זו בזו, אשר כולן מתארות את אותה התופעה, אזי ממוצע הסדרה ילך ויתקרב לערך קבוע.
ניקח דוגמא, במדגם גדול מספיק של אנשים בעלי תכונה מסוימת, הממוצע יהיה דומה לאוכלוסייה הכללית ממנה נלקח המדגם.
נדב שנרב כתב על זה פעם בקשר לחינוך (במקור ראשון): "פעולה החינוכית שאנשים אלו מדמיינים יכולה להיעשות רק על ידי אנשים שהם עצמם אנשי מעלה, ודומה כי כל אחד מבין שבמערכת של חינוך המוני, עם מאות אלפי מורים, אין שום אפשרות להשיג את המטרה הזו. חוק המספרים הגדולים מבטיח שהמורים יהיו פחות או יותר מדגם מייצג של החברה (אולי בניכוי של שכבות ממש ירודות, אבל לא הרבה יותר מזה), ולכן המורה הטיפוסי לא יהיה אדם יותר מוסרי או ישמש דוגמה אישית יותר טובה מאשר ההורה הממוצע".
השאלות הם כדלקמן:
א) הרי ברור שהערך של המדגם הוא אחוזי ולא מוחלט, אם כך מה הסף של גודל המדגם בו יהיה אפשר לטעון את הטענה של שנרב?
ב) האם אפשרי להשפיע על החוק ע"י מערכת חינוך, תמריצים וכדו'? ניקח למשל מהנדסים, אם ע"י חינוך ותמריצים כלכליים וחברתיים וכו' נגרום לכך שכל ה10% (נניח שזה הסף של שאלה 1) של האוכלוסייה שיש לו כישורים הנדסיים יותר מסבירים ומעלה יהפכו למהנדסים, אזי זה אומר שהיכולת הממוצעת של מהנדס תהיה שווה ליכולת ההנדסית הממוצעת של האוכלוסייה? הרי זה נוגד את ההיגיון? 
אם התשובה חיובית, אזי טענתו של שנרב נופלת, אם נצליח לגרום לכך שרוב המורים יגיעו מהאחוזים היותר ערכיים אז הממוצע הערכי יהיה גדול מהממוצע הערכי של האוכלוסייה. וגם אם נגיד שזה לא הגיוני, לכל הפחות נצמצם את גודל המדגם ורק את המנהלים/ות והמחנכים/ות ננסה לקחת מהאחוזונים היותר ערכיים של האוכלוסייה.
 
תודה
נ
לינק לדברי שנרב