חזרה למוטב

שלום הרב,
קוראים לי יחיאל ואני אשמח אם תעזור לי.
אני כרגע לומד בישיבת הסדר בשיעור א', במהלך התיכון שלי הייתי די חפשן ולא כזה עניין אותי תפילות, מצוות, לימוד תורה, עבודת ה' וכדומה.
בתחילת השמינית ניסיתי להסביר לעצמי למה אני לא כל כך מקיים מצוות? ושאני די עצלן? והגעתי למסקנה שאני ממש לא ביררתי האם אני רוצה להמשיך בחיים כמו של ההורים שלי וכמוהמשפחה שלי ואני צריך לחשוב על זה.
הנחתי שכאשר יהיה לי בסיס אמוני שאני אדע להגיד באמת אני מרגיש ומאמין בה' אני מתחבר יותר ויהיה לי יותר קל לעבוד אותו ולקיים מצוות בשמחה.
ובאמת כך היה ולמדתי הרבה אמונה ואני חושב שעניתי לעצמי על הרבה תשובות ואני באמת שכלית חושב שיש אלוקים והוא ברא את העולם ונתן לנו תורה ומצוות.
אך אם זאת עדיין נורא קשה לי לקיים מצוות (אני לא מדבר על שמירת שבת ואוכל כשר, מצוות שתמיד קיימתי, אלא הכוונה לתפילות ונטילת ידיים וברכות וכל מיני הלכות שמטריחות אותי והייתי עצלן לגביהם).
יכול להיות שזה נובע מכך שהרבה זמן שלא קיימתי את אותן מצוות וזה קשה לחזור, או אולי זה בכלל כי אני לא כלכך מתחבר לזה ומרגיש את זה, אומנם שכלית אני חושב שהבנתי המון ומאמין בה', אך רגשית אני לא מרגיש ופחות מתחבר.
אני חושב שעוד לימוד אמונה לאו דווקא יעזור.
אשמח לעצה מה לעשות מכאן,
תודה רבה!