חידת החנוכה המעניינת יותר מקושיית הבית יוסף
אחדש"ת
נשאלתי אם צריכים למכור כסותו לנר שבת. התשובה היא שזה לא מפורש בפוסקים.
לעומת זאת, על נר חנוכה זה כן מפורש.
אז נר חנוכה גדול מנר שבת.
אבל אם יש לו רק נר אחד, ידליק נר שבת, משום שלום בית.
משמע נר שבת גדול מנר חנוכה.
פרדוקס.
פתרון אחד הוא לומר שמעולם לא נאמר שאין צורך למכור כסותו בשביל נר שבת.
יתכן, נראה לי מעט דחוק.
ניסיתי לחשוב שאולי יש כאן מישורים שונים:
פרסומי ניסא חשוב יותר מהנוחות האישית שלי, ולכן מוכרים את הכסות. לעומת זאת, שלום בית חשוב מפרסומי ניסא. ואזי אין קל וחומר, מכיוון שאלו מישורים שונים. (צריכים להניח שהנוחות האישית שלי חשובה משלום בית. לולא דמסתפינא הייתי אומר שאם לא נוח לי, לא יהיה שלום בית, ולכן לא נכון למכור את הכסות בשביל נר שבת).
אני חושב שזה נחמד, אבל בפועל (דבר שאנחנו לא אוהבים לדבר עליו) זה לא עוזר. בגלל שאני אמכור את הכסות כדי לקנות נר חנוכה. ואז כאשר אקנה את הנר פתאום יהיה לי נר אחד, אותו אאלץ להדליק כנר שבת. ממילא אאלץ למכור כסות נוספת. ואם אין לי כסות נוספת יהיה לי נר שבת ולא נר חנוכה.
אשמח לדעת אם לרב יש פתרון לעניין.
תודה רבה
וחנוכה שמח ומאיר באור התורה
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
רק עוד הבהרה: עשה דוחה ל"ת. ומה כשיש עשה מול עשה, או לאו מול לאו? אלו דוגמאות שלא היית קורא להן פרדוקס,אבל יש כאן דילמה מעשית (קונפליקט). הוא הדין אצלנו.
(בסוגריים, כשיש עשה מול עשה או לאו מול לאו יש פתרון: שוא"ת עדיף. אבל רציתי רק להמחיש את ההבדל בין סתירה/פרדוקס לבין קונפליקט/דילמה).
תודה רבה!
אמנם במילים פחות מדויקות, אך לכך הייתה כוונתי:
אם מדובר בשני מישורים אין בהכרח גרירה של כל הפרטים. זה מה שניסיתי להדגים.
הכוונה ב"פרדוקס" הייתה: אם נניח שאכן אין חובה למכור כסות להדליק נר שבת, נגיע למסקנה אחרת מכוח הגרירה הטרנזיטיבית. ואמנם אין הכרח בגרירה, אך בפועל הגרירה תתבצע. אך צדקו דברי כת"ר, שגם אם בפועל המשמעות היא שאדם ידליק נרות שבת, אין זה אומר שיש חובה למכור את כסותו. פשוט במקרה יווצר מצב בו קניתי נרות חנוכה ואופס בעצם נדליק בהם נרות שבת, לכאורה כפתרון ה-א' שהציע כבודו.
ה-ב' וה-ג' פחות מסתברים. אבאר מדוע:
ב. מתי חל הפטור מנר שבת בגלל העוני? האם הפטור הזה חל לפני השקיעה? אולי אפשר לטעון שבגלל שאפשר להדליק בפלג המנחה, ממילא באותו רגע הפטור יחול. וזה יאמר שרק אם מכרתי את הכסות וקניתי נרות חנוכה אחרי פלג המנחה הפטור מנרות שבת כבר חל. בקיצור – דחוק.
ג. דיני נר שבת ונר חנוכה שונים. אמורים ליהנות מנרות שבת, ואסור ליהנות מנרות חנוכה. נרות חנוכה יש להדליק בפתח מבחוץ, ונרות שבת יש להדליק בפנים, מקום שאפשר ליהנות מהם. אפשר להחליט לסמוך על הרמ"א ולהדליק בפנים סתם, ולא ליהנות אקטיבית אלא פסיבית. אך הדברים קשים, לכאורה, כאמור.
תודה רבה! הנחתי שאזכה להגדרות מתמטיות מדויקות יותר, ואכן לא איכזבת 😉
חנוכה שמח ומאיר!
שלום.
לפלפולא, אני חושב שפתרונות ב וג' אינם לגמרי מופרכים.
ב. הפטור לא בהכרח חל ברגע מסוים. אם אתה עני לא דרשו ממך להדליק נר שבת. והראיה שאינך חייב למכור את כסותך. ממילא גם אם קנית נר חנוכה אתה עדיין עני ולכן עדיין פטור. קצת דומה ללוגיקה של הפתרון ללולאת המצה מן החדש (שלא אמורים להוציא את כל ממונך על לאו שנדחה בפני עשה).
ג. אמרתי שיש הבדל בברכה ולכן אפשר להדליק בלי ברכה. הוא הדין מספק אל תיהנה מהאור. ולגבי מקום ההדלקה כבר הבאת את הרמ"א (אם כי לדעתי ההיתר שלו בימינו מופרך, וכבר הקדשתי לזה טור בעבר).
מספר 2 לא הבנתי
אם אדם עני ואין לו כסף לקנות נר של שבת הוא פטור מלהדליק,
אח"כ הוא מוצא נר לא יחויב להדליקו בגלל שכבר היה פטור??
כן יחויב. אני דיברתי באותו זמן.
לגבי מספר 3
נר של שבת צריך להשתמש בו (שלום בית)
נר חנוכה אסור בשימוש,
כך שא"א לצאת בנר אחד לשתי הדברים,
והאם ברגע שהוא יודע שהנר לא יהיה לצורך חנוכה אינו מחויב למכור כסיתו
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer