חייוב לקיום מצוות

1) התכוונתי כל אחד לפי איך שהוא מרגיש את עוצמת המחוייבות.
2) הכרת טובה היא מניע מוסרי, ומוסר זה דבר תלותי בזמן ומקום אז למה שזה יחייב אותי? נניח שאני לא מאמין שצורך הכרת טובה כה גדולה עד שאהיה חייב לציית לחוקים מדרך החשיבה שלי (לאהבה ויראה) ועד דרך קשירת השרוכים בנעל.
מה עוד שלמעשה עקב חוסר השגחה לא יהיה למעשי שום השפעה אישית עלי. ובהתחשב בזה שהמונחים עולם הבא וגן עדן מופיעים רק בכתבים מאוחרים מהתנך והסבירות שהם הוספות מאוחרות לא נמוכה באופן זניח אני לא רואה מקום לעוצמת חיוב חזקה.
אשמח אם הרב יוכל לתת עוד סיבות למה לקיים תריג מצוות או לחזק את הטענה על הכרת תודה אונטית.

1. ממש לא. מה שאתה מרגיש לא רלוונטי. השאלה מה נכון. גם אם אתה מרגיש הכרת טובה בעוצמה חלשה – אז תטעה. אכן בפועל תקיים פחות, אבל בטעות. זה כמו שמי שלא חש מחויבות מוסרית לא יתנהג באופן מוסרי. האם זה אומר שהמוסר סובייקטיבי?
2. תורף טענתי במאמר הוא שהכרת טובה אונטית אינה מניע מוסרי. בכל אופן, אם אתה לא מאמין בכך אל תקיים (אבל אתה כמובן טועה. ראה סעיף 1). מה השאלה?
אתה שואל שאלות על גמול ותועלת כשכל ענייני היה להסביר שאלו לא הסיבות לקיים מצוות. ברגע שאתה רוצה סיבות אתה כבר לא מחויב ואין כאן עבודת ה'. ראה גם בסוף המאמר בדיון על "לשמה" (כמדומני שזה מופיע גם במחברת):
https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%AA-%D7%98%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94/