חילול שבת בפיקוח נפש

בהחלט. המאירי עצמו כותב זאת בפ"ח דיומא.
הפוסקים כותבים שיש להצילו. ראשית, יש את הטעם השני (והוא בהחלט שייך גם באתאיסטים ובגויים). שנית, הצלה מאפשרת לו לשמור שבתות הרבה. אם הוא מחליט לא לעשות בזה שימוש, זו בעיה שלו. ושלישית, הסברתי כאן בעבר שהטעם של חלל עליו שבת אחת אינו עומד לבדו. הוא מצטרף לערך החיים וביחד גוברים על חילול שבת. אבל ייתכן שערך החיים לבדו גם מספיק.