חרש חכם

אולי הדין עדיין בעינו, כי חשו״ק יש להם מציאות (משהו כמו פגם אונטולוגי) המפקיע אותם לגמרי מיכולת להחיל חלות משפטית כלשהי, וזה לא רק סתם עניין של חוסר כוונה ומודעות (שאפשר ללמד אותם), לא ?

ככל הזכור לי אין מקור שפוטר חרש או שוטה. זו סברא, ובפשטות הסברא היא חוסר דעת. ממילא כשישדעת אין פטור.

יש גם מקור, מהמילה ״איש״.
חשבתי שזו שאלה סתמית צ׳יק מ׳רק אבל נראה שזה סוגיא ענפה בפני עצמה

זה לא מקור. למה למעט חרש ולא נמוך?

אה יפה אוקיי.
רק להעיר שהגר״ם פיינשטיין כנראה לא פוסק כמוך (יו״ד חלק ד סימן י״ז)