טיפולי המרה

אני חייב לציין משהו לגבי אחת ההערות שלך, שהומוסקסואליות מנוגדת לטבע האנושי מעיקרה (לאבולוציה) או מה שזה לא יהיה. חקרתי את הנושא לעומק וזה ממש לא המצב. יש מחקרים רבים מספור בספרות המדעית על בעלי חיים בטבע שחקרו את ההומוסקסואליות ואין ספק שהתכונה הזו מועילה מבחינת הברירה הטבעית בהמון מקרים שונים. באחד המחקרים למשל, שבו תיעדו מושבת קופים מסוג מקוק, ראו שההומוסקסואליים שורדים ומפיצים את הגנים שלהם הרבה יותר (דרך המשפחה שחלקה עוד נותרה הטרוסקסואלית) בזכות מנגנונים שונים. ההומוסקסואליים יצרו בריתות זה עם זה ולכן שרדו יותר כשיש להם גבר נוסף להגן על המשפחה. כמו כן, עצם העובדה שאחד מחברי המשפחה הומוסקסואל פירושה שיש עוד מישהו שיכול לספק מזון ומשאבים כשהוא בעצמו לא מתרבה ולא צריך לדאוג לצאצאים נוספים. התוצאה הנצפית היא שאולי המשפחה ששוררים בה גנים הומוסקסואליים (המתבטאים בחלק מחבריה) הביאה פחות ילדים, אבל הילדים האלה שרדו הרבה יותר עד כדי כך שקצב הרבייה של חברי המשפחה הסטרייטים בלבד עקף את קצב הרבייה של משפחות אחרות במושבה (שאין להן גנים הומוסקסואליים). וזה רק קצה הקרחון. יש עוד יתרונות ומנגנונים שנצפו במחקרים אחרים. למעשה רוב הפעילות המינית של הבונובו (מין של שימפנזות) היא הומוסקסואלית. גם פילים אסייתיים הם הומואים כמעט בחציים. היי בטוח שאם לא היו יתרונות וזה היה מנוגד לחלוטין לברירה הטבעית כמו שהאינטואיציה מרמזת – זה היה נכחד מזמן. גם ביסקסואליות שופעת עם יתרונות פוטנציאליים.

יש מישהו שהכרתי שעשה לעצמו טיפול המרה מהטרוסקסואליות להומוסקסואליות. מה אדם לא יעשה לעצמו כדי להתקבל בחברה פרוגרסיבית אמריקאית כאשר הוא גבר ישראלי ששירת בצבא?

רוב מוחלט של האנושות והיצורים החים הם הטרו, בודאי שזה צורך להתרבות (אבולוציונית או בריאתנית), אז אל תביא לי מקרים זניחים כקופי מקוק או עטלף אינדונזי, ברור שצורת האדם הנורמלי היא הטרו, נקודה ומי שמתחשק לו להיות נורמלי שיעשה טיפול המרה (בהנחה שזה עובד.)

תגובה לכבוד הרב!
אתה שוגה שגיאה מרה בסימטריה בין שני המחנות!
תומכי ההמרה מניחים שמשיכה חד-מינית היא "סטייה" שצריך לתקן. זו הנחה נורמטיבית שמבוססת על השקפה דתית או מוסרית, לא על נתונים מדעיים.

המתנגדים נשענים על מחקר רפואי ופסיכולוגי נרחב (APA, WHO, איגוד הפסיכיאטרים הישראלי וכו’) שמראה כי נטייה מינית אינה ניתנת לשינוי רצוני, וכי ניסיונות “להמיר” גורמים נזק נפשי עמוק – דיכאון, חרדה, אובדנות.
הפער כאן הוא לא רק אידאולוגי אלא גם מתודולוגי: צד אחד מסתמך על אמונה וערכים, הצד השני על תצפית וניסיון קליני.