טעמי המצוות

שלום לרב, רק נפתח בהכרת הטוב על כל השיעורים שהרב מעלה ליוטיוב וכן על כל הספרים שקראתי הרבה מהם, החכמתי רבות בזכותך.
רציתי לשאול מה הדין במקרה שבטל טעם של מצווה מהתורה האם בטלה המצווה? נניח אם הרמב"ם נותן טעם למצווה והטעם הזה אינו קיים כיום האם המצווה בטלה לכל הפחות לשיטתו, או שאומרים בטל הטעם הטעם לא בטל התקנה כמו שאומרים במצוות מדרבנן? אני צריך איזה ראייה לכך.
וכמובן, השאלה היא במקרה שודאי בטל הטעם ולא כמו שמצינו אצל שלמה שאמר אני ירבה ולא יסור.
לדוגמה החינוך בפרשת ראה, כתב בעניין טעם מצוות שחיטה: "ועוד נאמר בטעם השחיטה מן הצוואר בסכין בדוק, כדי שלא נצער בעלי-החיים יותר מדיי, כי התורה התירתן לאדם למעלתו, ליזון מהם ולכל צרכיו, ולא [כדי] לצערן חינם; וכבר דיברו חכמים הרבה באיסור 'צער בעלי-חיים'… והעלו לפי הדומה שאיסור דאורייתא הוא".
אם נניח שהיום מצוות שחיטה היא גורמת הרבה סבל לבהמה האם לשיטתו צריך לשחוט בטכניקה אחרת, או לחפש טעם אחר למצוות התורה.
זה רק דוגמה אבל אשמח שהתשובה לא תהיה על הדוגמה אלא התייחסות כללית לבטל הועם לא בטל התקנה במצוות התורה.
תודה רבה ושבת שלום.