טענות של חרדים והדרך להתמודד איתן
שלום הרב
לא מזמן לי ולחבר שלי הייתה שיחה על אחד מהבחורים בישיבה הקודמת שלמדנו בה לפני כשנה וחצי ( מדובר בישיבה לבעלי תשובה באשדוד עם קו חרדי ומאפייני כת מובהקים ) סביב השאלה של יציאה לעבודה ולימודים בכדי לרכוש מקצוע ולהתפרנס בכבוד ולא להיות תלוי באף גורם חיצוני שיממן אותי. ניסינו להסביר לו את המציאות על פני השטח שכוללת בין היתר את העוני מרצון שהחברה החרדית נמצאת בו, השליטה של הכוללים והרבנים בתקציבים כך שרוב הבחורים והאברכים תלוים באנשים שלא מאפשרים להם לעשות שום דבר חוץ מלשבת בכולל כשהם לא באמת מתאימים לכך, ועוד כהנה וכהנה. אך הוא מצידו דקלם את כל הטענות הרדודות שאנחנו כבר רגילים לשמוע מפיהם של החרדים, כשבין היתר הוא טען שהיזקקות לצאת לעבוד וללמוד הם דחפים שמונעים על ידי היצר הרע שרוצה להסית את האדם מחובתו ללמוד כל היום ושמדובר בטענה שמראה על חוסר ביטחון בה', והוא טוען שהוא מביא את הטענה הזאת בשם הרב משה פיינשטיין. הוא ממשיך להסביר גם שעבודה היא דבר בעייתי כיוון שאדם עלול להיתקל בנשים במהלכה ולהיכשל במראות אסורות ( לשיטתו גם אסור לצאת לרחובות שהם לא בבני ברק או בית שמש, כמובן שהוא לא יוצא מכותלי הישיבה חלילה ) ושמדובר באנשים שחיים בדיעבד כיוון שהתכלית היא ללמוד תורה כל היום בלי לעשות שום דבר אחר. שאלנו אותו על העוני והתלות בעסקנים והרבנים בתקציבים והוא אמר שהוא מוכן לשלם את המחיר ולא לצאת מכותלי בית המדרש וטען שהוא יכול להיות עשיר דרך התורה על ידי כל מיני משרות של דיינות ומסירת שיעורים, כמובן שהוא ממש זלזל בהלכה ברמבם שקובע שמדובר בחילול ה' כיוון שהוא דעת יחיד ושכולם חלקו עליו בזה וביניהם הכסף משנה שהתיר להתפרנס מלימוד תורה, למרות שאני לא בטוח שהוא התכוון לכך שאדם יתעשר על חשבון זיכוי הרבים. מוסר הוא לא שיקול כאן כמובן. אני לא רוצה להאריך יותר מדי כי אני מאמין שהרב כבר מכיר את כל הטיעונים השטותיים הללו והבורות מדברת מגרונם של האנשים הללו. אני גם יודע שזה שיח מיותר כיוון שהם לא באמת מוכנים להקשיב ולשנות דעה. אבל זה גרם לי לחשוב מהי הדרך להתמודד עם הטיעונים הללו, אני מבחינתי אומר את המציאות בשטח ושיש עוד רבנים שיסברו כמוני, אבל הוא מבחינתו לא אומר את דעתו אלא את דעת התורה היחידה מםי הרבנים החרדים וכמובן שכל השאר הם סתם אפיקורסים ומתיוונים. השאלה שלי לרב היא כזו. מצד אחד אני יודע שדבריו הם שטות מוחלטת, אבל מצד שני הוא לא באמת ממציא את הטיעונים הללו, כי לכאורה יש חיוב ללמוד כמה שיותר תורה ונראה שזהו גם האידיאל שאליו כל אדם צריך לשאוף, וגם יש איסור להסתכל על נשים ולכן בן אדם לא צריך להביא את עצמו למקומות שיגמרו לו להיכשל בכך. ועוד כהנה וכהנה. אבל מצד שני קשה לי להאמין שזו האמת כי באינטואיציה שלי אני יודע שמדובר בשטויות אבל אני מרגיש כל כך מאוכזב מעצמי שאין לי דרך לתקוף את הטיעונים הללו. כיצד יש להתמודד מול הטיעונים הללו ולהראות אחת ולתמיד שמדובר בשטות מוחלטת ??? אני יודע שלדעתך זה ויכוח מיותר כי הוא לא בא להקשיב, אך אני נתקל בוויכוחים הללו לא פעם עם לא מעט אנשים כאלה והייתי שמח לעצה מהרב כיצד להתמודד ולהשיב לנוכח דבריהם הרדודים?
( במאמר המוסגר כששאלנו אותו אם אין טעם לצאת לעבוד אז מדוע יש מסכתות שלימות שעוסקות בדיני עבודה וממונות אם לא צריך לעבוד בכלל? והוא מצידו השיב שצריך ללמוד גם מה שהוא לא הלכה למעשה ושכיום יש בעיה לעבוד בגלל חוסר צניעות כך שהבורות הזאת באמת מביאה להתמוטטות עצבים )
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
מלכתחילה אין באמת הקשבה בצד השני אבל אם משגעים אותך חשבתי על כמה נקודות:
א. בענין פרנסה, השולחן ערוך פוסק במפורש באו"ח סימן קנו שאחרי הלימוד בבוקר ילך לעסקיו כי כל תורה שאין עימה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון כי העוני יעבירנו על דעת קונו. ואם ישאלו אותך אם לדעתך הם עבריינים אתה יכול לרמוז שכן. למרות האמונה החרדית שטעם זה בטל, עינינו הרואות שהוא לא בטל הן ביחס לכלל החרדי והן ביחס לפרט וד"ל.
ב. באורח חיים סימן שו פוסק השולחן ערוך כי מצווה על האב ללמד את בנו מלאכה שבימינו זה אנגלית ומתמטיקה. הטעם הוא כמו בסעיף א.
ג. צריך להתגייס לצבא מטעמים של פיקוח נפש לאומי, וכמו שכתב מרא דאתרא, מי שחושש מבחינה רוחנית הרי הוא חסיד שוטה.
ד. בענין טיעון גדול הדור כבר ראינו רשעים גמורים שהיו גדולי הדור כמו ירבעם ודואג. זה לא אומר שמי שמכונים גדולי דור הם רשעים, אבל מהניסיון באתר, תשובה כזו מערערת את העמדה החרדית בצורה יסודית.
לגבי א השו"ע הוא כותב במפורש שמי שיכול מבחינת פרנסה ללמוד חייב ללמוד ומי שלא יעשה מלאכה כי אם לא זה יגרום שהתורה תתבטל (יש מקום לדיון מה זה נקרא בדיוק פרנסה ,אבל זה לא חד כדבריך) ב ממילא לא רלוונטי ג לדעתם לימוד תורה גם רלוונטי לפיקוח נפש ויש להם ראיות מהנביא (וגם יש עליהם שאלות ממלחמת מדין ועוד ) ולגבי החשש מבחינה רוחנית מול פיקוח נפש החז"א אומר שעקירת הדת זה שונה (לגבי זה הוא אמר את זה ,אמנם זה שהוא הניח שזה עקירת הדת ניתן לדיון) וגם מענין מה יהיה במצב שיש מישהו אחר שמציל בדוג' של החסיד שוטה האים בגלל לשאת בנטל הוא יהיה מחויב מבחינה הלכתית (אין ספק שזה צורם) ד כמו שכתבת הטעון חסר רלוונטיות אלא"כ אתה חושב שהגדולים שלהם רשעים ,מעבר לחוסר הידע על ההסתכלות הציבורית על דוא יורבעם (וגם ההחלטה שהם היו רשעים ולא רק עשו מעשיים בעיתיים נתנת לדיון)
ולגבי הבטל הטיעון שלהם שבימינו יציאה לעבודה בעיתית ,וצריך להתנזר מהחיים (לא יודע אם זה מבוסס על זה אבל הם מרבים לצטט תרמב"ם שמי ששכניו רעים ילך למדבריות וטוענים שהחזו":א אמר שבימינו המדבר זה הישיבות)
קשה באמת לנהל דיון על טענות כה מופרכות. בכל זאת אתייחס בקצרה:
1. ככל הזכור לי השאלה הופנתה אליי ולא לרבי יוסף קארו. אולי אינך קורא עיתונים, אבל הוא כבר נפטר מזמן.
2. בענייני הנהגה אין משקל רב לדברי השו"ע. וגם בהלכה משקלו לא מוחלט.
3. יש הבדל בתקופות ובנסיבות. הוא עצמו מבסס את עמדתו על שינויי נסיבות (בכס"מ על הרמב"ם שאוסר להתפרנס מלימוד).
4. השאלה מה נקרא " יכול", ומי מפרנס את מי שיכול. בימיו של השו" ע או בכל תקופה אחרת לא עלה על הדעת שעם ישראל (אף שרז היה כולו שומר תומ"צ) יפרנס עשרות ומאות אלפי לומדים (ובכללם לא מעט בטלנים). וכשהציבור ברובו אינו שומר תומ"צ ונטילת הכסף הזאת מחללת את השם, חזרו דברי הרמב"ם למקומם.
5. שאלת הגיוס היא שאלה שונה. ועל כך כתבתי כאן לא פעם. הטענות שהלימוד פוטר מגיוס הן דברי הבל מוסרית ותורנית.
6. מצטטי הרמב"ם על המדבריות שלא ישכחו לצטט את הרמב"ם על מי שמתפרנס מהלימוד. הוא הרבה יותר חד משמעי וחריף, וזה כתוב בהלכותיו. ובכלל, אני מקווה שאתה כותב אליי מן המדבר ולא ח"ו ממקום שבו אפשר להיכשל בלשון הרע, מראות לא צנועים, או טפילות רח"ל. למען האמת אני די בטוח שלא. מה שאומר שאלו תירוצים ריקים שעניינם להצדיק טפילות וחילול השם ולא לבטא ירא"ש.
שבעתי עד מוות מהדיונים האוויליים הללו. אז תמחל לי אם אעצור כאן.
אני מכיר שבעניני הכול יש משקל מוחלט לבית יוסף (אני אישית פחות מתחבר לזה בקטע של הלכה (אני חושב שאין לו משמעות בכלל) ,אבל ככה כולם חושבים לגבי החילול השם ,אני לא מכיר תביסוס של זה אבל יש טענה ידועה שרק אם זה בצדק זה חילול השם ולא סתם שנאה לדת גם הרמב"ם שכתב את זה במצרים לא יאמן והיה שם אדם שדיבר לשון הרע והוא נשאר שם (צריך להגדיר בדיוק תכונה שלו אבל הטעונים חסרי רלוונטיות) והנימוקים למה אני אומר טיעונים או מה אני עושה די מיותרים אני לא שומר הלכה ,מה זה קשור יש פה דיון על דעות עם הרב לפי ההלכה .
כמה נקודות
א..הדיון כאן איננו דיון על מעמדו העקרוני של הבית יוסף אלא שאלה פרקטית של ודע מה תשיב. ובמסגרת הדיון הזה השאלה מה מניחים השואלים רלבנטית מאד. מבחינת ההמון החרדי בישיבות ובכוללים לשולחן ערוך יש מעמד מחייב ולכן הבאת טענות השולחן ערוך לטובת הנשאל עוזרת להעביר את נטל ההוכחה מהמשיב לשואל.
ב. הדיון כאן איננו על מי שלומד תורה על חשבונו שהרי עובדה ברורה היא שהציבור החרדי – להוציא אולי כמה יחידי סגולה כמו בריסק – לומד תורה על חשבון שאר הציבור אם באופן ישיר ואם באופן עקיף דרך הנחות, סובסידיות, קיזוזים ושאר שיטות כיד הדמיון הטובה של הח"כים החרדיים והמשת"פים שלהם בליכוד. ולכן הטענה כאילו השולחן ערוך לא רלבנטי כאן כי כאילו לחרדים יש יכולת פרנסה שמאפשרת להם ללמוד היא עזות פנים חרדית טיפוסית. לחרדים אין שום דרך ללמוד תורה ללא תמיכה של הציבור הכללי ולכן הסיכון שמא העוני יעביר אותם על דעת קונם בעינו עומד (ויש הסבורים שהוא כבר העביר אותם על דעת קונם).
ג. הדבר נכון גם לחינוך הילדים. הטענה שאינני מלמד לבני אלא תורה עומדת רק אם יש לך נכסים למסור לו שיתפרנס בעזרתם. בלעדיהם, החשש מהסעיף הקודם בעינו עומד. אין לציבור החרדים נכסים והחזקה בטענה הזו רק מביאה ליצירת דור נוסף של פרזיטים חרדיים חסרי כל יכולת השתכרות בעולם המודרני.
ד. מטרת הטיעון של ירבעם איננה לרמוז שגדולי הדור החרדיים הם רשעים ומחטיאים את הרבים כמוהו (למרות שמוקלמוסו של מרא דאתרא צצה הטענה הזו) אלא להרוס את זריקת האחריות החרדית בעזרת מוסד 'גדול הדור' החרדי. אם ירבעם היה גדול הדור ועדין החטיא את הרבים, הטענה שהגדולים יודעים מה הם עושים ולכן אפשר לציית להם באופן אוטמטי נופלת. אולי גם הם מחטיאי הרבים כמו שהיה ירבעם? ומי בעצם מכריע בסוגיה?
הטענה של השו"ע זה חוסר ממון וזה לא קיים ,יש שאלה אחרת האים איך שהם מקבלים תכסף זה בסדר ועל זה יש בהחלט מקום לדון אבל זה הדיון. לדעתם צריך להקשיב לגדולי הדור (כמובן כל עוד והם לא רשעים) ככה שמה הטיעון של ירבעם טוען .
להיות תלוי באחרים זה לשים את מזלך בקרן הצבי. הן בגלל תהפוכות הגורל והן בגלל שבעל המאה הוא בעל הדעה ובעל המאה פה בארצנו לא אוהב את לומדי התורה ולבסוף בגלל הריבוי הטבעי החרדי שמקטין את החלק של כל פרט בעוגה הכללית. אני מאמין שבני עליה ישרדו גם את תהפוכות הגורל אבל כפי שאומרת הגמרא בני עליה מועטים הם. מרבית הציבור עדיף שיעשו כמו כל הדורות ויעבדו, וילמדו מלאכה וגם ישתתפו בהגנה עצמית (בספר החדש של שלום בוגסלובסקי מובא כיצד הגנה עצמית יהודית הייתה עניין מקובל בפולין במאות ה16-18).
מה שלום בוגסלובסקי חושב פחות מענין , אם לא יהיה כסף והם לא ילכו לעבוד נדבר ,כאילו מה זה הטיעון שהמצב יכול להשתנות גם הם יכולים לעשות דברים אחרים. (וטגם אם לא איפה הבעיה כרגע).
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer