טענות של חרדים והדרך להתמודד איתן

שלום הרב
לא מזמן לי ולחבר שלי הייתה שיחה על אחד מהבחורים בישיבה הקודמת שלמדנו בה לפני כשנה וחצי ( מדובר בישיבה לבעלי תשובה באשדוד עם קו חרדי ומאפייני כת מובהקים ) סביב השאלה של יציאה לעבודה ולימודים בכדי לרכוש מקצוע ולהתפרנס בכבוד ולא להיות תלוי באף גורם חיצוני שיממן אותי. ניסינו להסביר לו את המציאות על פני השטח שכוללת בין היתר את העוני מרצון שהחברה החרדית נמצאת בו, השליטה של הכוללים והרבנים בתקציבים כך שרוב הבחורים והאברכים תלוים באנשים שלא מאפשרים להם לעשות שום דבר חוץ מלשבת בכולל כשהם לא באמת מתאימים לכך, ועוד כהנה וכהנה. אך הוא מצידו דקלם את כל הטענות הרדודות שאנחנו כבר רגילים לשמוע מפיהם של החרדים, כשבין היתר הוא טען שהיזקקות לצאת לעבוד וללמוד הם דחפים שמונעים על ידי היצר הרע שרוצה להסית את האדם מחובתו ללמוד כל היום ושמדובר בטענה שמראה על חוסר ביטחון בה', והוא טוען שהוא מביא את הטענה הזאת בשם הרב משה פיינשטיין. הוא ממשיך להסביר גם שעבודה היא דבר בעייתי כיוון שאדם עלול להיתקל בנשים במהלכה ולהיכשל במראות אסורות ( לשיטתו גם אסור לצאת לרחובות שהם לא בבני ברק או בית שמש, כמובן שהוא לא יוצא מכותלי הישיבה חלילה ) ושמדובר באנשים שחיים בדיעבד כיוון שהתכלית היא ללמוד תורה כל היום בלי לעשות שום דבר אחר. שאלנו אותו על העוני והתלות בעסקנים והרבנים בתקציבים והוא אמר שהוא מוכן לשלם את המחיר ולא לצאת מכותלי בית המדרש וטען שהוא יכול להיות עשיר דרך התורה על ידי כל מיני משרות של דיינות ומסירת שיעורים, כמובן שהוא ממש זלזל בהלכה ברמבם שקובע שמדובר בחילול ה' כיוון שהוא דעת יחיד ושכולם חלקו עליו בזה וביניהם הכסף משנה שהתיר להתפרנס מלימוד תורה, למרות שאני לא בטוח שהוא התכוון לכך שאדם יתעשר על חשבון זיכוי הרבים. מוסר הוא לא שיקול כאן כמובן. אני לא רוצה להאריך יותר מדי כי אני מאמין שהרב כבר מכיר את כל הטיעונים השטותיים הללו והבורות מדברת מגרונם של האנשים הללו. אני גם יודע שזה שיח מיותר כיוון שהם לא באמת מוכנים להקשיב ולשנות דעה. אבל זה גרם לי לחשוב מהי הדרך להתמודד עם הטיעונים הללו, אני מבחינתי אומר את המציאות בשטח ושיש עוד רבנים שיסברו כמוני, אבל הוא מבחינתו לא אומר את דעתו אלא את דעת התורה היחידה מםי הרבנים החרדים וכמובן שכל השאר הם סתם אפיקורסים ומתיוונים. השאלה שלי לרב היא כזו. מצד אחד אני יודע שדבריו הם שטות מוחלטת, אבל מצד שני הוא לא באמת ממציא את הטיעונים הללו, כי לכאורה יש חיוב ללמוד כמה שיותר תורה ונראה שזהו גם האידיאל שאליו כל אדם צריך לשאוף, וגם יש איסור להסתכל על נשים ולכן בן אדם לא צריך להביא את עצמו למקומות שיגמרו לו להיכשל בכך. ועוד כהנה וכהנה. אבל מצד שני קשה לי להאמין שזו האמת כי באינטואיציה שלי אני יודע שמדובר בשטויות אבל אני מרגיש כל כך מאוכזב מעצמי שאין לי דרך לתקוף את הטיעונים הללו. כיצד יש להתמודד מול הטיעונים הללו ולהראות אחת ולתמיד שמדובר בשטות מוחלטת ??? אני יודע שלדעתך זה ויכוח מיותר כי הוא לא בא להקשיב, אך אני נתקל בוויכוחים הללו לא פעם עם לא מעט אנשים כאלה והייתי שמח לעצה מהרב כיצד להתמודד ולהשיב לנוכח דבריהם הרדודים?
( במאמר המוסגר כששאלנו אותו אם אין טעם לצאת לעבוד אז מדוע יש מסכתות שלימות שעוסקות בדיני עבודה וממונות אם לא צריך לעבוד בכלל? והוא מצידו השיב שצריך ללמוד גם מה שהוא לא הלכה למעשה ושכיום יש בעיה לעבוד בגלל חוסר צניעות כך שהבורות הזאת באמת מביאה להתמוטטות עצבים )