ידיעה רוחנית מול רמאות הסתברותית

שלום הרב
לגבי הסיפור שאחד המשתתפים בשיעור החמישי בסדרת ׳מוסר, אמונה והלכה׳ סיפר לך, על רבי דוד אבוחצירא, שבא אליו פלוני עם בעיות שמישהו עושה לו ורבי דוד אמר לו שהוא לא ישמע ממנו יותר.
הרב טען שזה לא ראיה כי רבי דוד אומר את זה הרבה, ואתה לא יכול לדעת כמה פעמים הוא צדק וכו׳ וכו׳. והרב השווה את זה לסיפור המובא במותחן של דוד יום עם המעטפה ובתוכה עוד מעטפה וכו׳.
אני חושב שיש כשל לוגי בטיעון של הרב, כיוון שרבי דוד לא יכול להגיד ל-1000 אנשים משפט כמו ״אתה לא תשמע ממנו (ממישהו שמציק לך) יותר״ אם הוא לא בטוח בזה, אחרת הוא יצא נוכל ויתחילו לשמוע עליו הרבה סיפורים שהוא אמר משפטים כאלה שלא התממשו. ולא ידוע כמעט על סיפורים כאלה.
אומנם הרב יכול לטעון שיש הרבה מקרים כאלה אלא שהם פשוט לא מתפרסים, ומבחינה הסתברותית וכו׳, אבל אני חושב שזה דחוק גדול כי לא ידוע על סיפורים כאלה וגם לא סביר שרבי דוד יקח סיכון כזה שיפגע בשמו הטוב. זה שונה לגמרי מהקוסם אצל דוד יום שלא יודעים מי הוא ואין לו שום פחד.
ולכן לענ״ד הדחיה של הרב לסיפור, שאין דרך לדעת שהוא נבע מידיעה אמיתית של רבי דוד, אינה נכונה.
נ.ב אין לי שום קשר לרבי דוד, ואני דן לגופו של עניין.