יהדות חילונית

בעקבות קריאת החוברת שלך, עלו לי שתי שאלות.

א. העלת שם בזעיר אנפין ממש את האופציה שיהדות מוגדרת על פי \"ייעוד הגורל\" המשותף של העם, ודחית אופציה זאת בגלל שאז אין ייחודית ל\"חילונית\" – לכל היהודים יש ייעוד גורל משותף. זאת הייתה הפעם היחידה לדעתי שדחית הגדרה מחמת שזה לא מתיישב עם המילה \"חילונית\" ולא בגלל המושג \"יהדות\". ורציתי כאן להציע אפשרות שאולי יהדות חילונית אין פירושה שלחילוניות לכשעצמה יש ערך נוסף שאין בסוגי היהדות האחרים, אלא היא מציגה אופציה רזה יותר וטוענת – ש*למרות* היותה חילונית היא עדיין יהדות. אם תרצה, המין הייחודי שלה מבוסס על העדר תוספות אחרות שקיימות אצל המינים האחרים ולא על תוכן פוזיטיבי. 

ב. הזכרת אפשרות נוספת שאולי יהדות מוגדרת על פי מספר סעיפים יחד. כלומר אם יש 10 מדדים ליהדות ואני ממלא 6 מתוכם הרי שאני יהודי. התובנה הזאת לא זכתה להתייחסות בהמשך הספר. כך למשל הזכרת שלימוד היסטוריה תנ\"כית אין זה חלק מהיהדות מאחר וגם נוצרים לומדים תנ\"ך. אבל כאן אפשר לייבא את הטענה הראשונה ולטעון שאדם שנולד לעם היהודי והוא גם חלק מההיסטוריה שלה ובנוסף לומד את התנ\"ך (על פי בתי המדרש החילוניים) הרי שהוא חלק מתנועת היהדות החילונית.