יחס שגוי?
רציתי לשאול את הרב מה הוא חושב על היחס כלפי ארגונים כמו שוברים שתיקה. האם ראוי להחרימם כפי שנוהגים פוליטיקאים או מוסדות מסוימים, או שראוי לשמוע את שיש להם לאמר וכל תרחיש ספציפי שהם מעלים לבחון ,ולראות בהם קבוצה שמטהרת את הצבא מפשעי מלחמה. ? במקום להוקיע אותם אולי כדאי להתייחס עניינית לדבריהם?
או אולי זו גישה נאיבית ולא ניתן להגן על המדינה בלי לטאטא מתחת לשולחן מעשים שאינם גלאט כשר? אולי אם נעמיד לדין כל חייל שסרח תהיה תסיסה בעם והגיוס יפגע,ולכן מפחדים מקבוצות כמו שוברים שתיקה? ומזה משמע שלא ניתן להגן על המדינה בלי להישחת מוסרית,מאחר והעמדה לדין של חיילים תכרסם בכוחו של הצבא וחייבים לכסות על מעשים (אם אין מצלמה בשטח ) כדי שנוכל להמשיך לחיות כאן
אני לא חושב שהשאלה רלוונטית. מה זה משנה האם צריך לאהוב אותם כארגון או לא? כפרטים, אני מניח שיש ביניהם כאלה וכאלה (כלומר מניעים טובים ופחות טובים). לענייננו, מה שחשוב הוא הטיעונים והעובדות שהם מעלים, ואותם ודאי צריך לשמוע ולבדוק לגופן. כמו כל טיעון של כל אחד. טיעון מוצדק צריך להביא למשפט בלי לפחד מכלום. התדמית שלנו תהיה יותר טובה אם נעמיד לדין כל חייל. אם לא היינו מעמידים לדין את החיילים נוצרת תדמית (שהיתה מוצדקת במקרה כזה) שיש המון שחיתות ורוע ואיננו מטפלים. לכן גם במובן התדמיתי זה לא אמור להזיק לנו.
הפוליטיקאים מתייחסים לשוברים שתיקה כקולקטיב. עע הסיפור של ביבי ושר החוץ הגרמני. אז הרב סבור שביבי שגה והיה עליו להמנע מחרמות על שר החוץ הגרמני שנפגש עם נציגי שוברים שתיקה ושבאופן כללי היחס הממסדי לקבוצות האלה שגוי
זאת כבר שאלה טקטית ופוליטית. הצעד של ביבי היה פוליטי ולא מוסרי או ערכי, ולכן יש לשפוט אותו במונחים של מועיל או לא מועיל. אני התייחסתי לממד הערכי בלבד.
אבל כמו שהרב כתב גם ברמה הטקטית והפוליטית עדיף לשפוט חיילים שסרחו . ולכן ביבי שגה גם מוסרית אבל גם טקטית
מה עניין זה לזה? אפשר לשפוט חיילים שסרחו, ועדיין להילחם פוליטית כדי שלא יינתן יחס ולגיטימציה לארגון הזה. לדוגמה, אם ככלל כוונותיו הן בעייתיות והוא מזיק, אז אפשר לבחון את העובדות שהוא מציג ולפעול על פיהן אם מתברר יש בהן ממש, ויחד עם זה לפעול פוליטית נגד הארגון.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer