יישוב סתירות בין דת למדע
שלום,
חשבתי על הדרך בה מיישבים סתירות בין הדת למדע כמו לצורך העיניין שסיפור הבריאה זה מטאפורה,משל,ולכן זה לא מתנגש עם האבולוציה,הבעיה זה שאם מלבישים את צורת היישוב הזאת גם בדתות אחרות זה עובד מעולה,אז היכן ההבדל בעצם?
מה גם שבאופן כללי מילים זה משהו סובייקטיבי ובקלות ניתן להחליף משמעות למשהו אם "הכל מותר" כיביכול ואין איזשהו חוק ברזל שמה שכתוב זה הכוונה וזהו,כי זה פותח דלתות לשינויים,ואז זה לא פייר פייט,כמו אדם שמוכיח לך משהו ושטעית בדבריך וכל פעם אתה משנה את הכוונה בהתאם למציאות,אין פה עקביות.
גם עצם האמירה שדת לא קשור למדע וזה שתי דברים שונים זה גם דרך לשמר אותה כי ככה לא משנה איזה טענות מדעיות לא נכונות עולות ממנה יגידו שזה לא קשור,ואז כל אחד יכול להמציא דת ולהגיד גם אם יש דברים סותרים אין צורך להתייחס כי זה לא כוונת המשורר,וגם כוונת המשורר-למי ניתן הזכות והסמכות להחליט מה כוונתו? אם הדרישה להיות מומחה לתנ"ך ולגמרא אז יהיו הרבה מומחים שיפרשו שונה,כלומר יפרשו כנגד הדת,למה הדעה שלהם לא קבילה ושל אחרים כן? מה ההבדל?
דוגמא טובה אגב זה גלילאו גליליי שגילה ממצאים מדעיים שסותרים את הדת שלו והוא הורשע בכפירה,והוא נענש על מעצר בית עד סוף חייו,ולאחר 350 שנה הכנסייה הודתה בטעות,אבל מה שמעניין בסיפור שקשור לשאלה זה שהדת לא התערערה וכנראה יישבו את זה פחות או יותר באותה שיטה…אז איך אפשר לדעת נכונות ככה של משהו?
אף אחד לא מנסה לעשות פייט מול דתות אחרות. אכן אפשר ליישב כך בכל דת וכל מקור. השאלה באיזו דת אתה מאמין לא תוכרע מסתירות בכתביה. כתבתי כאן בעבר על הספר המגוחך של הרצי"ה קוק (פרק ממנו פורסם בצהר כרך א או ב) שבו הוא מבקר את הברית החדשה בכל מיני קלוץ קשייעס, שקשות מהן ניתן להעלות כנגד התורה.
אוקי נגיד שסתירות בכתבי הדת לא יכריע את אמונתי בה,למרות שזה בהחלט מתבקש ולא מטופש מצידי לחשוב ככה(אם גדולים ממני חשבו בכיוון הזה,אתה בעצמך הבאת בתשובה את הרצי"ה קוק שגם ניסה להראות כשלים בברית החדשה) אז השאלה הבאה תהיה איך יודעים? אובייקטיבית כן? נניח אדם מגיע מהחלל לא מכיר שום דת שום ניואנסים חברתיים-הוא יבחר בדת שלנו(במידה וכמובן יחליט שיש צורך בדת ואל שזו עוד תהליך בפני עצמו) הוא יבחר ביהדות? ואם לא על סמך סתירות בכתבים,איך היית מצפה מאדם כזה לבחון את הדברים? ונניח שבחן בשיטה שלך התשובה תיהיה יהדות? אשמח גם שתיתייחס לשאלה-למי ניתנה הזכות להחליט מה כוונת הכתבים
אין דבר כזה זכות להחליט. כל אחד מחליט לעצמו.
לדעתי מדובר בהתרשמות על אמינות המסורת ועל השלכותיה בעולם. שאלות כמו אמינות ופירוט של המסורת, שרידות ובולטות בהיסטוריה של העם/הדת, מובילים ליתרון של היהדות. בנוסף, אנחנו היינו הראשונים והאסלם והנצרות מודים גם הם להתגלות בסיני אלא שטוענים שהיה המשך. לכן יש כאן מוחזקות ואין ספק מוציא מידי ודאי. אבל בהחלט ייתכן שמישהו אחר יגיע למסקנה שונה. להערכתי כל מי שנהג לפי מיטב הבנתו הוא בסדר עם הקב"ה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer