ישיבה מעורבת בחתונות

בסוף הלבוש אורח חיים מובא ההיתר של חכמי קרוקא לברך שהשמחה במעונו בישיבה מעורבת. הלבוש עצמו קצת חצוי לגבי ההיתר אבל על ההיתר הזה הסתמכו בני אשכנז במשך כל הדורות. לפי ההבנה של הלבוש בהיתר, ההיתר מסתמך על ההבנה שקאקעי חיוורי, אווזים לבנות, איננו רק מדרגה רוחנית אלא גם מציאות סוציולוגית. מי שהורגל בכך אין כאן איסור. זה חלק מהמרחב הציבורי ואלו גם דברי האיגרות משה בתשובה על נסיעה ברכבת שמי שנמנע מלנסוע ברכבת בגלל צניעות צריך טיפול (וכל שכן מי שגוזל מנשים את המרחב הציבורי על ידי אוטובוסים נפרדים שצריך לתת את הדין).
הלבוש נשאר חצוי, אולי בגלל הפסיכולוגיה האבולוציונית הטוענת שגברים ונשים אינם אדישים זה לזה גם במרחב הציבורי ומכאן הנטיה שלהם לנסות למשוך את תשומת לב של המין השני בדרכים שונות כולל על ידי עיקרון ההכבדה. ועדין נראה כחכמי קרקוא דאי לאו הכי לא שבקת חיי לכל בריה.

כשאני חושב על כך כדאי לרב להביא את הציטוט מהלבוש בשולי האתר בפינת הציטוטים לצד הרב קוק והמהר"ל.

זה מתאים לרוח האתר אבל זה עוסק בנושא מסוים מדיי ולא בחשיבה באופן כללי.