כיבוד הורים
אשמח להתייעץ בנושא רגיש הקשור לכיבוד הורים.
במשפחה שלנו קורה לעיתים קרובות (כמה פעמים בשנה) מצב שבו אחד ההורים, בעיקר אבא, נכנס לעימותים עם ילדים נשואים. העימותים מתבטאים בצעקות, אמירות קשות מאוד כמו "אני לא רוצה לראות אותך", "אתה לא הבן שלי", האשמות על צער וכדומה — לעיתים גם בפני בני זוג וילדים, באופן שמאוד מבייש ופוגע.
בד"כ אחרי דברים שהזוגות עושים לאחר קבלת החלטה כלשהיא שלא מוצאת חן בעיני האבא.
לאחר מכן יש תקופות של נתק, ולעיתים מצופה מהילד/ה לפנות ולבקש סליחה כדי להחזיר את הקשר, גם כאשר לא תמיד ברור מה היה מקור הסכסוך.
רציתי לשאול:
- מהי החובה ההלכתית של כיבוד הורים במצב כזה — כאשר ההורה פוגע, מבייש או מנתק קשר?
האם עדיין יש חובה לפנות, לנסות לפייס, או לבקש סליחה גם כשלא ברור על מה?
- האם יש גבול הלכתי שבו מותר או נכון להציב מרחק/גבולות כדי למנוע פגיעה חוזרת?
- האם מותר או ראוי לאחים להתאגד ביניהם ולחשוב יחד על דרך התנהלות משותפת מול מצבים כאלה שקורים לכל אחד מהם בנפרד או ביחד המון פעמים, או שיש בכך בעיה של חוסר כבוד להורים?
נשמח להכוונה איך לנהוג בצורה נכונה גם מבחינה הלכתית וגם מבחינה משפחתית, כדי לשמור על כבוד ההורים אך גם למנוע פגיעה מתמשכת.
תודה רבה
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
Please login or Register to submit your answer