כיצד בנוי היסק יומיומי
היי,
רציתי לשאול על בסיס אילו עקרונות היסק לוגיים אנחנו מבצעים היסקים פשוטים בחיי היומיום?
למשל כאשר אנחנו הולכים ברחוב ושומעים ברחוב קולות שמזכירים חציבה אנחנו מניחים שקיים מאחורה איזה מכשיר חציבה שגרם לכך. תאורטית ניתן לחשוב שיהיה קיים אובייקט אחר שאיננו מוכר לנו שיגרום קולות אלו.
א. אם כן למעשה אלו עקרונות עומדות מאחורי היסק פשוט יומיומי זה?
ב. כיצד הרב מבין שכל כך קשה לנו (או לכל הפחות עבורי) לנתח את העקרונות וההנחות העומדות מאחורי היסקים יומימיים שכאלה?ואת הסיבות אליהם, בעוד שהמח מבצע אותם בצורה חלקה ופשוטה, בצורה בלתי מודעת?
לגבי א' חשבתי על כמה אשמח לשמוע מה דעתך:
- אנלוגיה – אם שמענו שאובייקט מסוים יוצר רעש מסוג A אז כאשר אנחנו שומעים את A אנחנו חושבים שהוא נגרם בעקבות אובייקט דומה.
- הסתברותי – הסיכוי של תבנית ווקאלית שכזאת קטנה בפני עצמה, ולכן עד כמה שO1 עשה זאת ניתן להעמיד זאת על O1.
- תערו של אוקם- אנחנו לא מניחים שקיים אובייקט נוסף כמו O2 שיכול לגרום זאת למשל בעל תכונות דומות ללא מידע נוסף על כך.
בתודה רבה!
שלושת ההסברים שהצעת אינם הסברים. הרי גם עליהם תוכל לשאול את אותן שאלות. זוהי בעצם בעיית האינדוקציה של יום, וכתבתי עליה לפחות שני ספרים: שתי עגלות ואמת ולא יציב.
יש לאדם יכולות ניתוח וחשיבה לא מודעות (מה שכהנמן קורא מערכת A, לעומת מערכת B). במקרים רבים ההמשגות שלנו באות אחר כך, וגם עובדות פחות טוב. האבולוציה הכניסה בנו חלק מהיכולות הללו.
טענתי היא שהאינטואיציה שלנו היא אוסף היכולות הלא מומשגות ולא מודעות הללו (ובכללה שלושת ההסברים שהצגת כאן).
וואו! תודה, אכן חשבתי לשאול גם עליהם.
האם האינטואיציה בעצם משקפת תהליך בודד של משהו לא מודע וכך כל ההמשגות הללו הם חלק ממשהו אחדותי? או שבאמת אלו תהליכים בסגנון של תהליך חישוב רגיל, רק הם מתבצעים במח האחורי ופשוט לא תיארתי את כולם?
בכל אופן, במידה וכל התהליך הזה לא מודע אלינו זה לא ייצור בעיות נוספות? למשל כיצד ניתן לבחון את תקפות הטיעון כאשר הוא איננו נגיש אלינו. ואם כך כיצד בכלל נוכל להיות מוצדקים להאמין במשהו שאנחנו לא באמת יכולים לבחון אותו?
בדיקת תקפות היא עצמה פעולה של החשיבה המודעת. אין שום משמעות לבדיקת תקפות של אינטואיציה כי היא לא בנויה מטיעונים לוגיים שיכולים להיות תקפים או לא. בהחלט חשוב לבחון אותה מזוויות שונות כי לפעמים היא מתעתעת בנו (כמו שלוש צורות החשיבה שתיארת. גם הן מועילות אבל בהחלט לא מוחלטות ועשויות להטעות).
אם אתה מחפש וודאויות, אתה לא בעולם הנכון. אצלנו אין וודאויות.
במחילה מכת"ר חשבתי שאלוקים לא מעל ללוגיקה אבל עיני השכל כן…? 🙂
אם היא לא בנויה מטיעונים לוגיים, אז ממה כן?
שום דבר לא מעל הלוגיקה. פירוש: סתירה לוגית אינה נכונה, לא בעולם הזה ולא אצל הקב"ה. אבל זה לא אומר שהתובנות והמידע שלנו מגיע רק בכלים לוגיים. יש ראייה ישירה של המציאות שממנה אנחנו לומדים את תובנות היסוד שלנו. הארכתי בזה בספריי הנ"ל.
זה לא שייך ללוגיקה אלא למערכת שלמדה לקשר דבר אחד לדבר שני במהלך השנים.
זה לא היסקים אלא קישורים שיש לך או שאין לך.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer